היא-
מדברת בלחש,
כמעט ולא שומעים,
מלטפת אותנו
עם מילותיה,
עם קולה הרך.
עם מבט חודר,
ולעיתים מעורפל,
נכנסת עמוק עמוק
לתוך הנשמה.
ואני-
עומדת בצד
מביטה
וכ"כ כ"כ רוצה
רק לרגע
להתחלף
להיות כמוה
להיות אהובה.
אֶלְזַה .
-
"תאר לך בית קטן עם גדר צייר לך כלב ילדה ואישה"
-לולה-
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נתן לי תחושת רוגע אינסופי. אבוא להציץ מדי פעם ולוּ רק כדי לנשום כהלכה, כמו שנושמים כשרואים כזה ים. זווית מצוינת. [ליצירה]
- [ליצירה] התאים לי עכשיו מאוד. מצטרפת לקודמיי, אהבתי ממש. :) [ליצירה]
- [ליצירה] נותן תחושה של בדידות.. ושוב- נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] משום מה בכל הקריאה הרגשתי כאילו יגיע בוקר שבו היא פשוט לא תקום.. זה כאילו הלך לקראת זה. שמחתי לקרוא שלא. צריך לחייך, ואז זה ישפיע בפנים. בדוק. כתיבה יפה, זורמת. [ליצירה]
- [ליצירה] אהה! אהבתי!! [ליצירה]
- [ליצירה] איך עוד לא הגבתי? קראתי שוב ושוב ושוב.. התמכרתי. מדויק. הרבה שמחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני שמחה שהצלחתי לרגש ככה.. :) שנזכה כולנו. [ליצירה]
- [ליצירה] כבר כמעט שכחתי את הגעגועים הטובים האלה.. טוב שיש מי שמזכיר לי אותם בצורה כ"כ יפה ופשוטה.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על העידוד! עכשיו אני אוכל להמשיך ללכת יחפה אבל אני אהיה גאה! :) אחלה, באמת יצא טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מלא אנשים מרגישים אוזן קשבת. וכשמגיע הרגע שלהם להיות מוקשבים - אין כ"כ למי לפנות.. מוכר מאוד. כואב. [ליצירה]
תגובות