היא-
מדברת בלחש,
כמעט ולא שומעים,
מלטפת אותנו
עם מילותיה,
עם קולה הרך.
עם מבט חודר,
ולעיתים מעורפל,
נכנסת עמוק עמוק
לתוך הנשמה.
ואני-
עומדת בצד
מביטה
וכ"כ כ"כ רוצה
רק לרגע
להתחלף
להיות כמוה
להיות אהובה.
[ליצירה]
יפהפה.
כ"כ נכון ומדויק.
וואי.. אני ממש אוהבת את הקטע הזה, קראתי אותו מזמן ואהבתי אותו, ועכשיו אני קוראת אותו שוב והוא מקבל משמעות חדשה בשבילי.
לדעתי זה שווה הדפסה ותליה במקום קריא וזמין. :)
[ליצירה]
[ליצירה]
גאה להגיב ראשונה.
הדיוק.. זה הדבר שהכי בולט לי.
ההקפדה על כל הקווים הקטנים, הפרטים הלכאורה שוליים הופכים את הציור הזה לדבר מדהים.
כל הכבוד. :)
[ליצירה]
משום מה בכל הקריאה הרגשתי כאילו יגיע בוקר שבו היא פשוט לא תקום.. זה כאילו הלך לקראת זה.
שמחתי לקרוא שלא.
צריך לחייך, ואז זה ישפיע בפנים. בדוק.
כתיבה יפה, זורמת.
[ליצירה]
גם אני חושבת שכל אחד יכול לעמוד בפני עצמו, אבל מבחינתי זה רצף. ולכן הכל הובא ביחד.
ולגבי החיבור - המשותף ביניהם הוא משו מאוד אישי. הגיוני שזה יראה לך לא משו. בשבילי הכל צריך לבוא ביחד. ובסדר הזה דווקא.
תגובות