[ליצירה]
אני קורא הרבה שירי אהבה ורובם המוחץ לא טובים כולל שלי פשוט מילים שכבר נערמו איבדו משמעות ואין אנחנו יודעים אם מעצמנו הם באו או מתרבות של צלילים חסרי משמעות שגורמים לנו ולאהובינו להתרגש.
[ליצירה]
אני לא יודע אם סתם יש לי ממצב רוח לתת מחמאות יחסית היום
גם השיר הזה ניראה נחמד.
אם כבר אני אציין כאן את ההחמצה שאני מרגיש מהרבה משוררים היום וכאן והנוכחי שבתגובותיו אני כותב. החמצה שמשוררים לא מתאמצים לעשות סדר למילים שלהם.
זה מגמה שננתהוותה במהלך הרבה מאוד שנים. מהצורה המדוקדקת של ימי הביניים לאנדרלמוסיה הנוכחית שמקורה אולי בגלל חוסר הזהות שהתרבות שלנו מושכת. חוסר זהות שמתבטא בבילבול.
אולי אבל דווקא עכשיו ראוי למצוא מקום לסדר דווקא בתקופה הזו של בילבול משום שמציאת סדר בימים טרופים אלו יכולה לנבוע רק מתוך ראיה חודרת ועמוקה ביותר שתטיב עם האדם שיבצע אותה ם שירו ועם קוראיו.
תגובות