[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
וואו, חזק מאוד...
כמה קשה לברר את כל הקליפות מתוכינו
ולהתמודד עם כל ה"בפנים" וכמה קל להתעלם מכך ולהמשיך עם המסכות...
(אבל איזו הקלה מרגישים אח"כ...)
כתוב בצורה מדהימה ומבטא היטב את התחושות...
[ליצירה]
מכירה תחושות של כל מילה שנפלטת מטלטלת בנשמה - אבל לא בהקשרים חיוביים של אהבה :-)
ובנוגע ליצירה - מאוד יפה, אבל רק דבר אחד מקלקל לי - ריח הזיעה החוזר פעמיים,
נכון שזה כ"כ יפה שהוא מושווה לריח היסמין,
אבל כנראה זה פגם בי - שמחפשת תמונות אידיליות...
(אם כי אדם המריח באהובתו יסמין גם כשהיא נודפת ריח זיעה זה דיי אידילי :-))
כתוב מקסים!
[ליצירה]
יקירתי -
מזל טוב!
מאחלת לך את כל הטו והאושר שבעולם!
איזה יופי הצלחת לתרגם למילים את ההתרגשות המלווה בחשש של התבגרות בשנה!
גיל מקסים, בטוחה שתנצלי אותו כראוי,
ואל תדאגי 15 זו ממש לא תחילת הזיקנה!
וזה המון - כי את יצקת לזה המון תוכן :-)
[ליצירה]
מאוד עוצמתי
כתוב כ"כ יפה ומעביר היטב את התחושה והכאב
גם ללא מילות צער החוזרות על עצמן...
זכית להכיר אישה נפלאה וזה המון!
כי
בזיכרון יש כוח
בזיכרון יש עוצמה
גם אם לעתים קרובות
הוא מעלה דימעה
וכאב
ומושך בחוטי הגעגוע
וחוסר ההשלמה
הוא עוטף אותנו בנוסטלגיה רחוקה
שנדמה שרק אתמול הזיכרון היה
וגם עם מתעוררים ממנו למציאות בידיים ריקות
הוא ממלא את הנשמה בהקלה
שלא נשכח...
[ליצירה]
איזה יופי...
יש משהו בלילה שפותח בנו סכר לדבר, לצעוק, ללחוש
את כל מה שבנו.
אני לא יודעת אם פרשתי את השיר נכון (סביר להניח שלא:-)) אבל זו הגדולה של יצירה טובה - שכל אחד יכול לקחת אותה לעולם שלו...
אהבתי במיוחד את "מצאתי עצמי מדברת איתך
ולא עם מי שהיה לי רגיל"
תודה!
[ליצירה]
כמה נכון!
וצריך לתת לעצב ולמיאוס את הזמן שלהם ולא להסתיר בחיוכים ובריחה- כי אחרת זה מתפרץ, רק הרבה יותר גדול!
הלוואיו ונוכל תמיד לראות את האופק - גם כשהדרך לא ברורה!
שיר מקסים - נהנתי לקרוא, תודה :-)
[ליצירה]
מצאתי עצמי מתגעגעת,
מתרפקת על סיפורי סבתי שתחיה,
על תקופה לא תקופה
על הווי חיים
על תמימות וחן ובני אדם
על לילות מסביב לעשישית
(כי לא הייתה טלויזיה)
על שיחות ובדיחות לתוך לילה וכוכבים
(כי כדי לא לרכל - צוחקים
ובכדי לא להשתעמם - מעבירים את הזמן יחד)
תודה לך חיים על שיר מדהים!!