[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
איזה יצירה מדהימה!
אני אתחיל בזה שהיא זורמת ותוך כדי קריאה חשתי שמקריאים אותה באוזניי (אולי בגלל השפה הקולחת)
הרעיון מ-ד-ה-י-ם! המסר חשוב ויפה
אגב המוטיב של עיוור הוראה יותר מכולם ומום שאינו באמת מום אלא יתרון הזכיר לי מעשה בשבעה קבצנים של ר' נחמן מברסלב.
איזכור משה רבנו על הר נבו - נורא יפה ומתאים!
(גם משה ממקום מומו - חוסר היכולת להיכנס לארץ השקיף וראה אותה טוב יותר מכולם - למרות שלא חש אותה...)
וכמובן שלשון הכביכול מתבדחת בה מתחיל הסיפור מוסיפים המון והופכים את השיר הזה כמתאים לילדים ולמבוגרים כאחד!
המון חכמה מצאתי בשיר הזה!
תודה!!!
[ליצירה]
אמן!
אהבתי את השורה " החופש כבר קורא בשמי"
כולנו רוצים לענות לו,
אני מבינה נכון שאחריו מתחיל משהו חדש? תקופה חדשה?
כך או כך שיהיה המון בהצלחה!
[ליצירה]
יפה,
אהבתי את הפשטות בה כתוב השיר,
את התחושה של כל דבר עדיף
ואת החפוש העצמי.
היטבת לתאר שגם הדבר שנישמע הכי איום ונורא
(שמים שחורים, אדמת טרשים וכו') הכל עדיף...
יש אליטרציה חזקה של ש' ו-ר' צלילים מאוד חזקים וקשים שמוסיפים לתחושה הכללית.
[ליצירה]
לפעמים האושר נמצא יותר קרוב ממה שאנחנו חושבים
ורק הפחד הזה המשתק גורם לנו לחשוב שהם רחוקים...
אהבתי במיוחד את התיאורים של אותו מקום רחוק -
הגלים מתנפצים אל הים, השמש בוהקת
משב רוח שאיננו תם ההרים ופסגותיהם הנשגבות נישאים לרגלי פרחים ושדות.
יפה ושווה להעיז להתקדם לשם...
[ליצירה]
ניגודיות מאוד מיוחדת...
המון אך ו- ו"ו ההיפוך
שנעלמים בסוף...
אגב את ה"זה קשה אך לא בלתי אפשרי" אפשר לאמץ כמשפט מחץ לחיים!
[ליצירה]
[ליצירה]
אמן - שרק נזכה עוד ועוד...
בהשפעת השיר גם בי צצו געגועים לחברים מהילדות - איזו תקופה קסומה...
מצא חן בעיניי במיוחד הסיום האופטימי, כי בד"כ מסע לעבר מעלה חיוך על השפתיים, גם אם הוא מלווה בעצב וגעגועים...
תודה