יצור חביב ובלתי מזיק. מרבה לישון, ומרגיש הכי טוב בסביבה חורפית. אוהב נורא חתולים, נגינת כינורות, מעשים טובים ואת הספר שלושה בסירה אחת.בפעם האחרונה שבדקתי גילי היה 21
[ליצירה]
אהבתי במיוחד את
"ערים בצורות מסכנות" ואת "אל תכה בסלע/לא נותרו עוד דמעות".
אה, וגם "נשתוק את כל המילים/שנאמרו כהסוואה" זה משפט ממש מוצלח.
בסה"כ שיר יפה, אבל הוא לא הצליח לגעת בי עמוק מידי.
(ובבית השני, זה לא צריך להיות "שהמתינו לזמנן"?)
[ליצירה]
ואו, אתה כ"כ מוצלח!
איזה שיר!
כל כך מקסים! גם הרעיון, וגם משחקי המילים המגיעים לשיא שנינותם בשורה האחרונה!
וואו, אחד השירים הטובים ביותר שקראתי לאחרונה, ללא ספק. אתה ממש ממש מוכשר.
ואגב, תודה על הביאור. מרב השתוממות לנוכח האהבה התמימה והנועזת שכחתי בכלל את כותרת השיר ואת ענייני המבול ואילולא הביאור שלך הייתי מחמיץ עוד רובד מקסים בשיר.
[ליצירה]
[ליצירה]
אוווווו איזה יופיייייייי!!!!!!
הדס-!
את,
אחת המשוררות הטובות ביותר שמצאתי באינטרנט,
וכיוון שאני מכיר בעיקר כאלו,
הרי שאת אחת המשוררות הטובות ביותר שאני מכיר,
אם לא האחת.
הנושאים שלך מקסימים, המילים שלך קולעות בדיוק,
ובד"כ בד"כ המשקל של השורות מושלם, למרות שלפעמים יש אני חש בכמה צרימות, אבל לא נורא...השאר מכפר על זה.
ובאשר לדרקונים, אני לא מכיר את אלו שדברתם עליהם, אבל אני כן מכיר כמה שאפשר לסמוך עליהם, כמו גורבש, של קרוליינוס הקוסם הירוק (ותודה לחתלתול של שרדינגר שהזכיר לי את שמו), או יוסטס, לפני שאסלאן קילף אותו, אף כי יושרו של זה מוטל מעט בספק.
וכמובן, ישנם דרקונים שלעולם לא אסמוך עליהם, כמו הגברת תותבת, או סמוג.
=)
[ליצירה]
איזה יופי של תיאור!
למרות שהייתי צריך להשתמש באנציקלופדיה העברית כדי להבין...
איזה שילוב מחריד זה - יופי ואכזריות! כמו איזו נאצית אחת, שהיתה בטלוויזיה לפני כמה ימים, בתכנית על אוושוויץ...(ולמה כל התגובות שאני כותב לך הערב מתקשרות לנאצים?!)
שיר נפלא!
[ליצירה]
מסכים לחלוטין עם מי שמעלי:
ואם יורשה לי לצטט הייקו קטן משלי:
שירה היא מילים
למה שאי אפשר עוד
לומר במילים
(לא הייקו כזר למהדרין אמנם, כי אין תיאור של מצב טבע בהתחלה, אבל נניח...)
:-)
מקורי, מקסים. אחותך הקטנה עוד תהיה גדולה.
[ליצירה]
בסוף
ממש שמעתי הד לאחת הארספואטיקות הגדולות הגדולות ביותר בעיני, ומן הידועות שלהן:
"ואת תוגתו של הלב הכורע/יד כל במנוחה תמשש" (רחל).
יש לך אנלוגיות ממש נהדרות, ואת מפתחת אותן נפלא.
[ליצירה]
קודם כל הקטע הזה מדהים.
פשוט - מדהים. נקרא בנשימה עצורה, וכתוב מעולה (ורק הערה אחת קטנה: כשה"דבר" מופיע הקטע מתואר בלשון הווה, חוץ ממקום אחד שבו כתוב "השיב הדבר" וזה צורם...).
אבל לא הבנתי למה פאוסט. למיטב ידיעתי הדלה (וזאת כיוון שמעולם לא קראתי את פאוסט,) גיתה כפר באכדכא"ח! הרי פאוסט מתחמק מן השטן, בסופו של דבר, ללא תשלום! וכבר היו מי שטענו שפאוסט היה אבי האידאולוגיה הנאצית, מסיבה זו...
אשמח להסבר...
בכל מקרה - קטע מדהים!
=)
[ליצירה]
מגניב!
פתחנו דיון על הנושא ב"ביכורים" ושכחיפשתי בגוגל את שם הסופר שכתב את "פילים עגומים" הגעתי לקישור הזה, ולשיר הנהדר שלך. אהבתי מאוד את שני הפתרונות שאתה מציג בסוף, יותר את הראשון, אבל את שניהם ביחד.
אגב, כתבת שלאחר שקראת את הסיפור ראית שהתוכן של היצירה שלך מגלם את עצמו בכך שהוא חזרה על תוכן של יצירה אחרת (פילים עגומים), ואז כתבת דברי הרגעה על "מרחב האומנות האין סופי" אינני יודע אם שמת ליבך לכך, אבל עצם קיומה של יצירתך העוסקת בגבולות האומנות, הוא הוא המפריך אותה באופן קרטזייאני אלגנטי ושנון, ולא רק בגלל שורת החיתום עם הנקודות, אלא בגלל עצם העובדה שכתבת שיר על נושא שבדיוק כמותו כבר נכתב (ולא רק בפרוזה. יש גם שיר של ביאליק [עצה בתפילה] עם אותו הרעיון וגם השיר של מתי כספי שכתבו פה בתגובות) - והראית בכך שאפשר לחדש, ואפשר לעורר עניין מחודש, תמיד, כל עוד עושים זאת בחן ובכישרון.