יצור חביב ובלתי מזיק. מרבה לישון, ומרגיש הכי טוב בסביבה חורפית. אוהב נורא חתולים, נגינת כינורות, מעשים טובים ואת הספר שלושה בסירה אחת.בפעם האחרונה שבדקתי גילי היה 21
[ליצירה]
הישר הזה מחולק אצלי לשניים:
כל החלק הראשון שהוא פשוט יפה, ופשוט ויפה,
ושלוש השורות האחרונות שהן תַּמְצִית (מן מחמאה חדשה שהגיתי הרגע בשביל מילים או שורות שהן הרבה יותר מיפות...).
ומעניין, ממש לפני כמה ימים כתבתי גם איזו שורה על שמיכה, ונדמה לי שממקום די דומה, אבל היא לא יצאה לי יפה כל כך ולא אהבתי אותה... :(
[ליצירה]
אהבתי במיוחד את
"ערים בצורות מסכנות" ואת "אל תכה בסלע/לא נותרו עוד דמעות".
אה, וגם "נשתוק את כל המילים/שנאמרו כהסוואה" זה משפט ממש מוצלח.
בסה"כ שיר יפה, אבל הוא לא הצליח לגעת בי עמוק מידי.
(ובבית השני, זה לא צריך להיות "שהמתינו לזמנן"?)
[ליצירה]
נפלא.
נוגע כל כך...
אני לא יכול לומר שמצאתי ת עצמי בדיוק בשיר, אך הרגשתי המון קרבה , ללא ספק. בכל זאת, גם אני נווד...
הלבשת את זה ממש יפה על הסוגייה המשנאית. רק את הביטוי "תראו" לא כ"כ אהבתי.
(ואגב, יש לך את אחד הניקים הכי מדליקים שראיתי אי פעם...לכן גם נכנסתי לדף שלך :-)
[ליצירה]
מרגש!
תודה לך חתולי היקר, על הניתוח המופלא.
לאחר קוראי את הדברים, לא יכולתי שלא לחוש כי במשפטה האלמותי של היוצרת החשובה עדי אשכנזי "מה זה השטויות האלה אומנות" יש הד ליצירת אומנות זו. אין ספק, כי אשכנזי המאוחרת מתכתבת עם ממ ממ, ובפראפראזה נועזת וחסרת כל מעצור על יצירת המופת שלו, היא חושפת לפנינו צדדים נוספים ומרתקים בדיאלקטיקה ה"ממ"ית הקרועה והשותתת.
בברכת,
בחייכם.
[ליצירה]
קודם כל הקטע הזה מדהים.
פשוט - מדהים. נקרא בנשימה עצורה, וכתוב מעולה (ורק הערה אחת קטנה: כשה"דבר" מופיע הקטע מתואר בלשון הווה, חוץ ממקום אחד שבו כתוב "השיב הדבר" וזה צורם...).
אבל לא הבנתי למה פאוסט. למיטב ידיעתי הדלה (וזאת כיוון שמעולם לא קראתי את פאוסט,) גיתה כפר באכדכא"ח! הרי פאוסט מתחמק מן השטן, בסופו של דבר, ללא תשלום! וכבר היו מי שטענו שפאוסט היה אבי האידאולוגיה הנאצית, מסיבה זו...
אשמח להסבר...
בכל מקרה - קטע מדהים!
=)
[ליצירה]
יפה מאוד!
ממש נוגע ללב.
את עושה דברים ממש יפים בש/ל!
חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר.
והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!"
ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם...