[ליצירה]
תודה על המחמאה. כל השירים ב"לומדת לעוף" חיכו הרבה זמן, ארבע שנים בערך, כי בתקופה ההיא לא חשבתי בכלל לפרסם. וגם לא היה לי איפה ("צורה" היתה קיימת בכלל?)
[ליצירה]
זה בעצם לא על הצונמי, זה על הבלוף שב"גלובליות" שלנו. על איך שאנחנו נהנים כאילו להיות חלק מכל מה שקורה, להזדעזע, לבכות לתרום ומה לא, מתוך הבית החמים-נעים שלנו, פוגשים באסונות של מישהו אחר רק דרך הקופסה הקטנה. מרגישים טוב עם עצמנו במחוות הקטנות שלנו, שבטלות במליונים.
יפה לך.
[ליצירה]
הדס, "צדקנות מתחסדת" מתארת מצב שבו דברים נאמרים מתוך צביעות. כי כביכול "כך צריך" ע"י אנשים קטנים המפחדים מכל דבר שמפר את הכללים הקטנים של חייהם, שנותנים להם הרגשה מזוייפת של בטחון. מה שאני כתבתי נכתב מכאב, לא מ"צדקנות". אבל עדיין - זכותך להתרגז.