[ליצירה]
אני אוהבת את השיר הזה.
אני לא יודעת מה היתה הכוונה שלך בשיר אבל בשבילי המשמעות של המילים בשיר שלך הם המהות שלי. האהבה שבי תשרוד לעד היא האהבה שזכיתי ואזכה להשאיר בעולם.
תודה רבה על השיר.
[ליצירה]
לא מבין
.מה יש לנו לחפש בהר-הבית
.המקום נרמס כבר מזמן ע"י הכופרים המוסלמים
הבית השני נכבש שוב ושוב ע"י דתות אחרות
גם גדולי הרבנים הבינו זאת ופסקו לא לעלות
יש לנו שריד לתולדות עמנו - הכותל
בנינו את ירושלים מחדש והיא שלנו
את חומת העיר העתיקה בנה הסולטן התורכי
בואו נקדש את ירושלים של ימינו לעיר בירתנו
את יהודה ושומרון כבשנו מירדן לא מפלסטין
האל נתן לנו מצוות וגם ראש לחשוב
אז ניתן לחזק את מה שקבלנו ולתת לזמן
להגיד את דברו
[ליצירה]
תגובה
שלום לך בא בימים שמי יצחק שלי ושמחתי לתגובתך לשיר שלי אין יותר מה לעשות אני לא בא בימים אני עדיין צעיר יחסית 59 שנים אבל המסר שלי בשיר הזה היה שלכול סיום יש התחלה חדשה וזה הכול לא יותר אני מקווה שאתה קורא את שיריי אגב השיר שלך מלא רעננות ויופי נפש כדאי לשדר צעירות בכתיבה ככה הבנתי
[ליצירה]
בא בימים (ושות')
מה שלומך? הרבה זמן לא השתמענו.
קצת פאסימיות לעת זקנה אני מרגיש פה...
אמנם אינני קרוב לגילך, אך תרשה לי בכל זאת, לא לחלוק, אלא להציג ראיה שונה.
האדם שם פעמיו אל האופק, אך לעת זקנה איננו רואה את האופק מתקרב, אלא הוא מבין אחרי כ"כ הרבה שנים שההאופק לא בר השגה, פשוט כי הוא מעצם הגדרתו תמיד ישאר אופק. בזמן זה הוא וכל הדומים לו מגיעים להחלטה. חלקם עומדים במקום ומביטים לאחור (בתקווה אולי לחזור מעט אחורה), וחלקם ממשיכים לצעוד, בעזרת החוזק שהעניקה להם דרכם והמים שבהם עברו.
נחמד לחזור לביקור אחרי זמן כה ממושך ולפגוש עדיין דמויות מוכרות.
לילה טוב!
[ליצירה]
כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה.
הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
דנה רון היקרה,
ארשה לעצמי למתוח ביקורת ומקווה שלא תיפגעי, כי לפי נסיוני ביקורת על שירה רק עוזרת להשתפר. צעדיי הראשונים באתר זה היו, ללמוד מהביקורת יותר מאשר מהמחמאות. ולעצם העניין:
למרות שאינני אוהב שמסבירים שירים, אני חורג מנוהג זה ומעוניין בהסבר קצר, מה קשר בין הבית הראשון של השיר ובין הבית השני. לי נראה שהם לקוחים מתוך שני שירים שונים , שני שירים לא גמורים.
בא בימים
[ליצירה]
בלהבלהבלה פקה פקה. אילו היית צעיר יותר היית מבין איך הקורבנות גרמו את זה לעצמם, והם לא ירפו עד שימות האחרון מאיתנו. לשמחתי אני כבר לא "אזכה" לראות אותך אסיר כיבוש ולא אוכל להזכיר לך את פטפוטיך, וגידופיך. אינני יודע כמה תרבות יהודית רכשת לפני שהתחלת להשתלח בציונות אבל בתרבות הזאת יש אימרה: "כרה בור ויחפרהו, ויפול בשחת יפעל". אז קח את המעדר ותמשיך לחפור......
[ליצירה]
מאיר שלום,
מזמן לא קראתי מפרי יצירתך.
פעם הרבית לכתוב, אבל לשיר אהבה רומנטי , רך ועדין, כזה עוד לא זכיתי ממך. מתברר שהחיים משתנים, וככל שמתבגרים נעשים יותר רומנטיים (בניגוד למה שנהוג לחשוב). תבורך ויישר כוח.
בא בימים
[ליצירה]
דעה,
קלטתי את דעתך. אני מודה שיש כאן תערובת של דמיון ומציאות כמעט אבסורדי. אך האם המציאות שבה אנו חיים איננה אבסורדית? האם עמים שרוצים לחיות אינם מאבדים עצמם לדעת כדי לחיות ? האם איננו מסכנים את עתיד האונושות (מבחינה אקולוגית) כי אנו רוצים חיים נוחים יותר (כמו שנאמר: "אחריי המבול"). לחיות יותר טוב?. לפי הבנתי השיר הזה פותח כיוון מחשבה של הבנת האבסורדים של קיומנו. אז מי שקורא את השיר, יקח ממנו רק את לקח האבסורד ויתבונן סביבו.
[ליצירה]
בטאתי את תחושותייך באופן ברור ורהוט. לא כל אחד יודע לעשות את זה, וגם מי שיודע, לא תמיד אוזר אומץ להודות בזה. החיים מורכבים ומלאים באתגרים ובמכשולים.
אם הכל היה כל-כך פשוט, החיים היו משעממים. אבל כמו שאמרתי כבר: "כל עכבה לטובה".
[ליצירה]
אינני מצוי בדברי חכמים, בפרשנות ובמדרשים, אבל, המושג "מולדת" הוא בעייתי. אנא עיין בשירי: "מולדתי (צוואה)" על-פי תפיסתי מולדת במובן הפרטי ובמובן של תקומת ישראל, אינה המקום בו נולדת אלא המקום אותו בנית, יש מאין. נכון שזה סותר את ההגדרה של מולדת במובן הפשוט, אלא שהוריי באו מארץ הולדתם בגולה והקימו כאו את "מולדתם". אני נטשתי את הבית שבנה אבי במו ידיו (פשוטו כמשמעו), וזה המקום בו גדלתי (בארץ ישראל), והלכתי לארץ חרבה להקים לי "מולדת". אז אולי צריך לפרש את המקרא בדרך כלשהי, או אולי להכניס למילון מושג אחר ליצירת ביתך, אבל בילדותינו לימדו אותנו את השיר: "נבנה ארצנו, ארץ מולדת". כלומר: מולדת בונים. "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" יוצר זהות בין בית אבא ובין מולדת, אבל למעשה אברם הולך מבית אביו ומקים לעצמו "מולדת" במובן שציינתי לעיל ושתואם כל-כך את מעשה תקומת ישראל בימינו אלה. עד כאן המובן האישי - "מולדתי". נכון שבמובן הלאומי אנו מדברים על מולדת של עם בטריטוריה משותפת וזה מה שמביא אותנו "לבנות לנו מולדת" דווקא כאן, ולא במקום אחר על פני הגלובוס, אבל עדיין העובדה שאבי לא נולד כאן, והקים לו "מולדת" כאן, וכנ"ל אני, שנולדתי כאן עדיין נשאר לי מקום לבנות לי מולדת משלי. הפלסטינים נולדו כאן, לכן הם קוראים לארץ הזאת "וַטַן", כלומר: מולדת אבל השאלה עומדת בעיניה, כי במובן הפשוט של המילה "מולדת", זו מולדתם.
סיבכתי ?! נכון זה נושא לא פשוט.
אני מודע לכך שדבריי עלולים לגרום להתלהטות הויכוח, ואינני רואה בכך פסול.
[ליצירה]