[ליצירה]
בשביל לצמוח לא צריך הרבה,
רק צריך להפסיק לעצור כל הזמן.
זה לא כ"כ פשוט ללמוד. אבל הנה, זה כנראה קורה.
וכמו תמיד, את מתארת את זה נפלא.
____
ותודה לסוכן האישי.
[ליצירה]
יפהפה
ומזל שעובדת איתי מושבניקית, שבמקרה לימדה אותי לפני כמה ימים מה זו באלה.
מעניין ה"כמו" שלך. כשאת כותבת "זה כמו לשכב פרושת אברים" וכו' אפשר לחוש בחדות שזו לא סתם מטאפורה, אלא שבאמת ניסית ואת יודעת שזה כמו.
[ליצירה]
הוי, רעיה,
זה ממש מפחיד.
מפחיד שאי אפשר לכבות.
מפחיד שאי אפשר להגיע אליו.
ולכל אורך הקטע נדמה היה שהנה וזה מתאפשר ושמול הרצון החזק הזה כלום כבר לא יכול לעמוד
אהבתי ממש. אהבתי את הירוק. זה יפה. שבוע טוב.
[ליצירה]
ילדה-
.........
פשוט אין מה להגיד....
איך ..את...את כלכך היטבת לבטא, מה שכולנו מנסים להבין,
נפש אחת.....
|הדמעות מציפות את העיניים, המסך מטושטש|
...וואו...
ריך לקרוא את זה שוב, וצריך שכולם יקראו את זה... כל העולם...
אור וטוב.
[ליצירה]
ממש ממש מקסים. דרך הבנייה של הדמויות, בעיקר של יונתן, פשוט יפהפיה. והשורההאחרונהנפלאה בעיני.
ואםאפשר, שאלה- האם בחירת השמות, דוד ויונתן, היתה מכוונת?
[ליצירה]
תודה רבה!... :)
אם יונתן יצליח?
אני לא בטוחה. הלוואי. אבל גם אם הוא ינסה להשתלב אין לו את הכלים. הוא חסר את הכישורים החברתיים שאדם צריך בשביל להיות חלק משמעותי. הוא נשאב לתוך מעגל שאין לי מושג איך אפשר לצאת ממנו, כי הנפש שלו כ"כ הסתבכה, שזה כבר קשה עד בלתי אפשרי לפתח קשר בריא בלי תלות או פרנויה או משהו פסיכולוגי אחר.
עוזי למשל, גם בודד בחבורה. אבל כשהוא ימצא מישהו לרמה שלו הוא לא יתקשה ליצור איתו חברות אמיתית.
גם אני לא חושבת שיונתן הוא ילד חריג. הוא דחוי. זה נראה לי משהו שונה, כי לפעמים ילדים נהיים דחויים שלא ממש באשמתם. יונתן הוא באמת מוזר, אבל לך תדע אם זו לא הביצה והתרנגולת.
וחתלתול - דווקא לא חשבתי על הקשר בין דוד ליונתן, אבל הרבה יותר יפה לחשוב על זה ככה. ;)
[ליצירה]
.
אף פעם לא ראיתי את הדימוי הזה, של רופאים.
והוא דווקא מיוחד ונורא יפה,
כי רופאים, למרות שהם מכאיבים, בסוף יוצא מזה דבר טוב.
וזאת ראיה שחסרה הרבה פעמים, שמכל הדקירות, לא משנה איזה ומי אחראי להן, יוצא משהו טוב.
(וב ד י ו ק שמעתי שיעור של הרב אבינר שמדמה את הקב"ה לרופא, על אותו משקל... ;)
וזה מה שאני הכי אהבתי,
כי זה חזק, ובאמת כואב ולא עוזב,
אבל איפושהו אופטימי.
באמת אהבתי. :)
[ליצירה]
זה לא נורמלי.
מ ש ג ע !
קוראת ועם כל מילה החיוך שלי רק מתרחב יותר ויותר,
עד שאין לי כבר לאן לחייך,
ומה לעשות עם הכל
זה קורן מכל מילה, מציץ מכל אות, פסיק,
אנטר
האנושיות במיטבה. בצורה הכי שלמה שלה.
ב"ה שזכיתם, ובע"ה תזכו לעד בלי די,
אוהבת אותך המון.
[ליצירה]
...
רעיון יפה. חשוב להזכיר לנו את זה מדי פעם,
שאת הכוח שלנו אי אפשר לשאוב מהפחד של מישהו אחר.
פעם התגברתי על הסלידה שלי וערכתי מלחמת עיניים עם אחד החתולים שהסתובבו לנו בגינה, ולקח לי הרבה זמן לנצח אותו. הם לא כאלה תמימים כמו שאולי יכולת לחשוב.
|מוואהאההאה...|
[ליצירה]
אחח,
התגעגעתי עמוקות.
אני אוהבת כאלו, סיפורים שהולכים עד הסוף עם המשמעות שלהם. ז"א - הוא ימחק את הפרצוף שלו בשביל לא לוותר עליה. זה גם לוקח ביטויים ומכריח אותנו להסתכל עליהם מנקודה אחרת. מוחלטת יותר.
תחזור, רסיס.
[ליצירה]
[ליצירה]
אוי,
כל כך מוכר.
בד"כ זה מרגיש כ"כ מטופש לשכוח לברך, בסכ"ה לברך, לא יותר משבע דקות אם אתה באמת מתכוון,
ובכל זאת -
מסתבר שיש לנו דברים יותר חשובים לעשות מאשר לשבח ולהודות ולקיים את היעוד שלנו בעולם.
אאוץ'.
כואב.
יפה מאוד, עופים, אהבתי איך שכתבת את זה, אהבתי את הרעיון.