[ליצירה]
איזה יופי את כותבת. זורם, כואב, לא רגשני אבל מרגש. היה ברור לי שהסיום לא הולך להיות אמריקאי, וטוב שכך. בכל זאת איפשהו קיוויתי שישאר לפחות פתח תקווה...
(ומזל שלא שלחת לי את זה לפני המבחן, זה לוקח זמן לא מבוטל לקרוא סיפור כזה פעמיים, ומעורר רגשות, שזה לא בריא למבחנים.)
[ליצירה]
רות סוף הדרך
אפשר לקרוא לזה סיפור נגד התנתקות....
זה כתוב מצויין, ממש ללא רבב, ועצוב כדבעי.
הקטע של פיברוק התמונות לסבתא ממש מצמרר
וטוב שאין סוף הוליוודי של חתונה עם המוכר.
ובכל זאת- מחכה לסיפורים שמחים.
[ליצירה]
...
היי, ביבל...
ממ..
בהתחלה הפריע לי קצת שלקחת נושא שהוא לכאורה כ"כ לעוס...
אבל.. עשית את זה ממש ברגישות, ויפה..
אהבתי את הכתיבה הלא כרונולוגית, ואת סגירת המעגל בסוף.
רק.. לדעתי, פשוט התבקש שהמשפט האחרון יתייחס ל"חמודה". לא יודעת...
[ליצירה]
ספתא, תעשה לי ילד!
אופס, רגע, לא המקום הנכון, זה מה שכותבים בתגובות בבמה חדשה.
לומשנה, ספתא, זה משובח, ואני מצטערת שלויכולתי לעזור בעניינים הטכניים ושמחה שהסתדרת איכשהו ואני מאוד אוהבת שירי גרוש אם הם כאלה.
(וסוגריימים זה יופי של דבר, הרשה לי להצטרף למה שסומסום ומנחם אמרו).
שבצ'לום חומד.
[ליצירה]
פגשתי אותה שוב היום,
במקרה, במרכז העיר.
היא שאלה אותי אם נתראה בחתונה של איילה (ש.ב., זו מ"געגועים") ואמרתי שבטח,
היא אמרה שהם יגיעו רק לחופה, כי זה עדיין קשה.
אחרי שנתיים וכמה חודשים, זה עדיין קשה, להישאר אחרי החופה של איילה, חברה טובה של אסתר שלעולם לא תזכה בעצמה.
[ליצירה]
אורי יקר עד למאוד,
התכוונתי לרוח הדברים. ולחנוך לוין יש חריזה מהוקצעת מאוד כשהוא רוצה ("אבל אני אינני חול אשר על שפת הים/ ואני לא מקיים הבטחות שנתן אלוקים לאברהם/ מעודי לא חלמתי על חברון ואינני דואג לשכם/ מה שמדאיג אותי זה לעבור את החיים שלם" - ואני די בטוחה שחנוך לוין לא חלם שיוסיפו לו ק' שם בשם ה').
אגב, לא אמרתי שאני מעריצתו או משו, אני לוממש, אבל יש עליו, אינספק.
זר- סליחה על ההתעלקות.
[ליצירה]
ואוו.
מעולה, מעולה. ממש. וסליחה שלקח לי כל כך הרבה זמן. לא חושבת שהייתי שמה את זה תחת "שירה", יותר מונולוג או קטע, אבל זה עניין טכני בלבד. כלכבוד, לא רציתי שיגמר.
[ליצירה]
אוף.
חשבתי שזה יהיה אחרת.
(ואם יורשה לי לרגע להתייחס לענייני צורה ולא לתוכן, יש כמה טעויות קטנות שממש מפריעות למהלך הקריאה התקין, כמו, למשל, המשפט הזה: "או שהיתה מניפה את על גבה אתהרדיד הלבן" שהמילים בו חוברו להן יחדיו, וממש לפניו יש איזה קטע שאין בו רווח לפני הנקודה, וחבל, כי זה כתוב כל כך יפה).