"
שַבְרִירִיוּת גוּפִי נוֹגַעַת לְלִבִּי הֵם יְצַלְמוּ זֹאת,
יָבִיאוּ
רְאָיָה חוֹתֶכֶת. אַתָה מִשֶלָנוּ.
הוֹ! לְשוֹנָם שְנוּנָה וְחוֹדֶרֶת כְּגַלִים בִּתְדִירוּת
אֲיֻמָה. אָז יָבוֹאוּ וְיִמְשְחוּ
אֶת כַּף רַגְלִי לְכַף עֵגֶל
מַבְהִיקָה.
אֶת אֲנָשֶיךָ אֱלֹקַי רָאִיתִי. מְחֻסְפָּסִים, נוֹדְדִים
בַּמִדְבָּר הַגָדוֹל.
זֶה מִכְּבָר עָבְרוּ אֶת אֹפֶק הַמִלִים. לְשוֹנָם כְּרוּתָה.
גוּפָם יָבֵש וּזְקָנָם הָיָה לְפֶרַע.
הֵם בָּגְרוּ עַד מאֹד. וְעַכְשָו רֵיחָם בַּמֶרְחָק וְרַק
עִקְבוֹת צֹאנָם בַּקַרְקַע.
עֵינֵיהֶם הַמְפֻחָמוֹת הוֹתִירוּ
בּוֹרוֹת
בָּאֲוִיר הַזֶה.
אֲבָל
הַמִלִים, הַמִלִים, בַּעֲיֵפוּת, בִּנְסִיגָה שֶל יֵאוּש.
הֵם יַעֲשוּנִי אֵל שֶיָבוֹא וְיִמָחֵק מֵעַל דַפֵּי הָעִתוֹן
הַקָרוֹב,
הֵם יִפְתְחוּ אֶת פִּי.
הֵם יִתְנוּ לִי רַגְלַיִם לָרוּץ.
הֵם יִפְקְחוּ אֶת עֵינַי.
הֵם יַעֲשׂוּנִי עֵגֶל יְפֵהפֶה
וְשוֹקַי יֹאמְרוּ שִירָה.
"       
|