"
יוֹשֵׁב לַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּך,
מֵרִים אֶת הַכַּף, מִשְׁתַּקֵּף בָּהּ
כְּמוֹ בִּרְאִי שֶׁל יָד.
בַּצַּד הַקָּמוּר מְמַצְמֵץ מוּלוֹ
פַּרְצוּף נָפוּחַ שֶׁל גּוּמִי.
מְמַהֵר לַהֲפֹך.
בַּצַּד הַקָּעוּר מְגַחֵך מוּלוֹ
גַּמָּד הָעוֹמֵד עַל הָרֹאשׁ.
לֹא אֲנִי, הוּא צוֹחֵק לְעַצְמוֹ, לֹא אֲנִי.
מֵרִים אֶת הַסַּכִּין, מִשְׁתַּקֵּף בָּהּ,
רוֹאֶה בַּלַּהַב הַיָּשָׁר
אֶת פָּנָיו וְהֵם פָּנָיו, אֶת פִּיו וְהוּא פִּיו.
מְמַהֵר לַהֲפֹך.
עֲדַיִן פָּנָיו הֵם פָּנָיו, פִּיו הוּא פִּיו.
לֹא, הוּא מוֹחֶה, לֹא אֲנִי.
מִי יוֹדֵעַ
מַה יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג.
"       
|