"
מַחֲשָׁבוֹת נוֹדְדוֹת כַּדְיוּנוֹת שֶׁאָהַבְתָּ,
מִתְנַפְּלוֹת בְּסוּפָה מִתוֹכִי אֶל עֵינֶיךָ
עֵינֶיךָ עֲצוּמוֹת. כְּלוּאוֹת. נִרְדַמְתָּ.
הַרְבֵּה נִחוּשִׁים אֲנִי מְנַחֶשֶׁת
כָּל הַיָּמִים
עָלֶיךָ.
זוֹכֶרֶת: עֵשֶׂב לַח וּמְרִירוּת רוּחוֹת הַלַיְלָה,
יוֹדַעַת: זֶה הָיָה הַכֹּחַ הֶחָזָק שֶׁבְּכֻּלָּם.
צַמָתִי הָיְתָה חַמָּה וַעֲבֻתָּה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַיְלָה
וּמַבָּטִי הִסְגִיל מֵאַהֲבָה, שֶׁהֵבִינָה פִּתְאֹם עוֹלָם
וְעַכְשָׁו אֲנִי רַק מְנַחֶשֶׁת.
כָּבְדָה עָלַי שְׁתִיקָתְךָ עַד מְאֹד.
אֲנִי מַשְׁקִיפָה אֵלֶיךָ הַשְׁקָפָה נוֹאֶשֶׁת,
רוֹצָה לְהַגִיד מִלִים רַבּוֹת.
לְמָשָׁל: הַשְׁתִיקָה. גַּם אוֹתָהּ רָצִיתִי לְדַבֵּר.
אַךְ אֲנִי בַּחַלוֹן, בְּלִי לָנוּעַ.
רָצִיתִי לְסַפֵּר לְךָ עַל הָרְאִי שֶׁאֲנִי מַצִיבָה
עֶרֶב עֶרֶב עַל אֶרֶץ הָרוּחַ.
לְזַמֵר לְךָ שִׁיר רָצִיתִי,
לְנַבֵּא נְבוּאָה, לְבָאֵר מַחֲשָׁבָה רָצִיתִי,
אַךְ אַתָּה הַשְׁתִיקָה בְּעַצְמָהּ. אֵינְךָ קָם.
פָּנֶיך מוּגָפוֹת מֵרוּחַ, מֵאִשָׁה. כֻּלְךָ רַק יָם.
"       
|