"
גַם לִי יֵש סִימָנִים לְכָךְ שֶׁהַמִשְׁפָּט נִמְשָׁךְ.
אֵינִי יוֹדֵעַ אִם אֲנִי נִשְׁפָּט לִפְנֵי שׁוֹפֵט יָחִיד
אוֹ בִּפְנֵי רַבִּים. וְאִם רַבִּים
אִם הֵם יוֹשְׁבִים זֶה לְצַד זֶה, בְּהִיֶרַרְכְיָה
מֶרְחָבִית
אוֹ לְאוֹרֶךְ מַעֲלוֹת שָׁנִים. מִכָּל מָקוֹם
אֲנִי נִשְׁאָל, אֲנִי מֵשִׁיב, בְּלִי חֲרָדָה.
יֵשׁ בִּי בִּטָּחוֹן
כִּי אִשָׁה אַחַת תִּקְטַע אֶת הֶהָלִיך בָּרֶגַע הַנָּכוֹן
בַּדֶרֶך שֶׁאִשָׁה יוֹדַעַת.
אוּלַי פְּקִידָה שֶׁל בֵּית-הַדִין, אוּלַי שׁוֹפֶטֶת
וְאוּלַי הָאִינְקַרְנַצְיָה שֶׁל אֱלֹהִים.
מִתוֹךְ הָאוֹפְּטִימִיּוּת חַסְרַת-הַתַּקָנָה שֶׁבִּי
אֲנִי חוֹשֵׁב כִּי הַמִשְׁפָּט הַזֶה כֻּלוֹ
הוּא יָזְמָתָה: זֶה הָאֹפֶן, הִיא חוֹשֶׁבֶת,
בּוֹ תֵּדַע עָלַי כָּל מַה שֶׁהִיא
מְבַקֶּשֶׁת וְאוּלַי חַיֶּבֶת
לְבָרֵר עַל אוֹדוֹת מִי שֶׁנָתְנָה בּוֹ אֶת עֵינֶיהָ
בְּשָׁכְבוֹ וּבְקוּמוֹ, חֻמוֹ וַחֲלוֹמוֹ.
וְכַאֲשֶׁר יִכְלוּ הַהֲלִיכִים וְהַשׁוֹפְטִים יֵצְאוּ
לְהִתְיָעֵץ, בַּלְשָׁכוֹת הַחֲתוּמוֹת,
הִיא תִּתְוַדַּע אֵלַי, תֹאמַר: עֵינֶיךָ הַחוּמוֹת
עַכְשָׁו כְּחֻלוֹת. לָמָּה לֹא, אָשִׁיב לָהּ, לָמָּה
לֹא.
"       
|