.-.-.-.-.-ואיך שנשמתי הכל
נגמר.
שעון החול לא הולך
.ס-ר-ו-ו-ר-ב
אם אני אוכל
לצנוח אל תוך
באר השכחה
לשתות ממנה
כמלוא הכאב
כמלוא הזכרון...
אני אחזור שוב.
אני אפנה שוב
לכוון שלא,
לא רוצה בכלל
להזכר בו.
טל בת רא"פ
-
כותבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הר' קרליבך ז"ל היה מספר סיפור על אדם אחד, חצקל'ה, מאוד מאוד פשוט, סבל בשוק של העיירה שכל דבר היה אומר ועושה לכבוד שבת. היה מרים שק תפו"א ושואל את בעליו "לשבת תפו"א אלו?" והיו עונים" כן" ואז היה מתחיל לשיר "לכבוד שבת , לכבוד שבת" (ושהר' קרליבך שר את זה, זה הרבה יותר חזק, אותי זה ממש הרעיד). הסיפור מתגלגל וכו' ובמהלכו אנו פוגשים ברב חסיד גדול שבא לעיירה -שבה בזו לחצקל'ה וחשבוהו למשוגע בגלל הלכבוד שבת שלו (אה כן, והוגים את זה בהגייה אידישאית: ליכבוד שבאס) ופוגש את קהל מאמיניו בבית הכנסת. כאשר הוא רואה את חצקל'ה שלנו, הוא מבין שהוא משו-משו, מאוד מיוחד. אז שואל אותו הרב: מה שמך רב ייד? עונה חצקל'ה: חצקל'ה, כבוד הרב, אבל כאן, בעיירה, נוהגים לקרוא לי 'חצקל'ה לכבוד שבאס'. ואז שאל אותו הרב: על מה אתה חושב כשאתה שר לכבוד שבת? ועונה לו חצקל'ה דבר מדהים: אני מכיר את הסיפור של אברהם יצחק ויעקב ובניהם ויציאת מצרים והמקדש והגלות ועוד מקדש ועוד גלות ועכשיו גלות, אני מכיר את ההתחלה, אני מכיר את האמצע, אבל ריבונו של עולם, מה הסוף?. ודי לחכימא ברמיזה. אז מתבוננת, הלוואי שאת ואני וכל עם ישראל נחשוב בכל יום שעובר ובכל מעשה שאנו עושים על ה'לכבוד שבאס' הזה ולוואי נזכה כולנו לגאולה. [ליצירה]
- [ליצירה] הותיר אותי עם דמעה בזווית העין... [ליצירה]
- [ליצירה] ורק את החלום שלי אני לא מסכימה למכור. אפחד לא רוצה אותו....תאמינו לי! [ליצירה]
- [ליצירה] התפלאתי שעדיין לא הוקמה לו פינת זכרון באתר הזה. עכשיו יש, למרות שלא אהבתי את השיר, במחילה. הוא נשמע כמו כתבה בעיתון טינאג'רי צפוי בארצות הברית. סליחה על הביקורת, סחטיין על היוזמה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לכל האמור לעיל ומוסיפה עוד: קטע כל כך מוכר לי (דיכאון וכו'...)ולכן מאוד נגע בי. אשרייך. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא לי נראה שהאמא שכחה את עצמה והפכה להיות אשת איש ואם לילדים בכל התהוותה ביום יום. כלומר, היא לא מוזכרת בהקשר של אינדוודואלית אלא רק בתור מישהי שקשורה למישהו (בעל, ילדים) ואם לא יהיו אלו, לא תהיה בכלל. זה מעוות ובכלל לא קשר אידיאלי בעיני. ושלא נזכיר את העניין שנשמע שהיא לבד (!) במערכה. ניצול לשמו. זה כבר ממש מעוות!!! לא ככה אמור להתנהל בית!!! [ליצירה]
- [ליצירה] הסגנון הזכיר לי קצת את שלמה ארצי... [ליצירה]
- [ליצירה] חמודחמודחמודחמודחמוד! מזכיר לי את עצמי... מאוד... [ליצירה]
- [ליצירה] פוסט מודרניזם טהור... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. זה הזכיר לי את התפסן בשדה השיפון משום מה; לפעמים עודף רגשות במינון גבוה יכול להביא לתוצאות הרסניות. בכולופן, מקסים. יפה. אמיתי. ואם אנחנו לא נעשה " תיקון עולם" כמו שנאמר במשנה, אז אולי אפילו יהפך הסיפור למציאות... [ליצירה]
תגובות