[ליצירה]
בעצם...
בעצם אני מתלבט...
כי הפסקא הממש אחרונה מעולה מאוד מאוד לסיום [למשל שועלים וכו'...] אז אולי היה אפשר לשלב את שתי הפסקאות הנ"ל יחד... [אודה ואתוודה שאת הפסקה האחרונה הזו הבנתי רק מפעם שניה...]
[ליצירה]
היי וווא
עדיף מאוחר מלעולם לא.
אחלה סיפור, אחלה מסר! [אני ממליץ! ג. פאלקון.]
מה שכן, אולי היה כדאי להקצין, אולי להדגיש, את משפט הקונטרא, מה שקרוי בסיפורות שכאלו 'נקודת המפנה' [יעני השורה שאחרי 'אז הוא מת'...] כי ההמשך נראה עדיין כמו 'סתם' המשך של המחשבה הקודמת ולא באמת איזה שהוא שינוי בחיים... אולי גם את החלק שהוא חוזר היה עדיף להעצים [בפתח לא בצירה... עצים יש מספיק בסיפור..:)] שיהיה סוף אנרגטי.
נקודת התמודדות עם שכול אישי טובה, מעבירה גם את הביקורת על היחס הלפעמים מעיק מבחוץ, וכן את הכעס העצמי מבפנים. [רק איפה הציטוטים של הרבזצ"ל? איפה??? {סתם סתם...} :--]]]
[ליצירה]
JAFFE
גם בקוצים יש פרחים.
וגם פרפרים (הייתי מנסה לראות אותו יותר)
הניגודיות בין הקוץ לרקע הלא מפוקס קצת מעמעמת התמונה (כן כן זה מהסריקה אני יודע...)
[ליצירה]
WOWWW
טוב. זה היה ארוך, אבל מעולה!!
קבלו את המלצתי. [ואני לא עושה פרוטקציות... {בד"כ...}]
אהבתי את הסגנון של הכתיבה - מהסוג הזה שגורם לך לכתוב באותו סגנון תגובה- שגרם לי לרצות לכתוב גם [שוב..].
אהבתי גם את הרעיון והמסר... פרוייד היה עושה מזה מטעמים...^_^
מה גם - פיסוק [חשוב מאוד שכעושים 'תמורות זצ"ל' [משפטי תמורה ארוכים מ-א-ד], לעשות יותר הפסקות במשפטים.
ריווח - דחוס מדי החלקים השונים.. צפוף כזה..
ולהקצין יותר את הציניות... היא נורא בנימה חוששת ועדינה כזו... יללה!! להסתער קדימה!!!
את השאר במסרישי...
[ליצירה]
?!?!?!
<פוער פה בתדהמה>
<מרים גבה ימין גבוה>
<מרים עוד יותר>
<משפשף את העניים>
<מצמצמץ>
<לוחץ על 'רענן' ליתר בטחון>
<מתקשר לאנשי קשר כדי לאמת>
<מקבל חיובי>
<פולט צעקת 'מההה' בהפתעה גמורה.>
מההההההההההההההההה?!?!?!?!??!?!?!
ב---א---מ---ת?!?!?! ב-ר-צ-י-נ-י?!?!?!
למה דווקא אני לשמוע אחרון על דברים כאלו הא?!
טוב, אז כ-עונש- במקום לייחל -לך- אני איחל -לעצמי-!
יהי"ר, פאלקון יקר, שכש-אתה- תתארס {למרות שכש-זה יגיע- לא בטוח שתזכור איך כותבים בכלל...} - גם לך תהיה יצירה כל כך נהדרת כמו זו!
כי זו יצירה נפלאה, ממש. בגלל המשמעות.
ושירים כאלה אני אוהב.
זהו.
[ליצירה]
המממ חזק..
כמה שזה נכון לפעמים, הרבה יותר קל לברוח מדברים ולהתחבא מאחורי סלעי הציניות כמחסה לשפנים... הרבה יותר פשוט להתכחש להכל ולהתעלם מהכל ולחיות את ה'נאבאכיות' העצמית... אדם כמהה לצומי ולפעמים יעשה הרבה דברים ראדיקאלים כדי לקבל אותה...
מצד אחד, כמה נעלמת היא האמת... בדור של פילוסופיה דואלית, כשהפילוסופיה פחות או יותר מיצתה את עצמה, או שבעצם אמרה שהיא לא יכולה להגיד כלום... בדור שכל אחד יכול להגיד ולחשוב מה שהוא רוצה בשם הפלורליזם הכמעט צרוף, בעולם שהאמת תהיה נעלמת... היכן היא האמת הזו? הכין?
ומצד שני, כמה נפוצה היא האמת.. בכל מקום, בכל שניה, בכל צד ושעל של המציאות... אמת! אמת אלוקית. רק צריך להסתכל בצורה הנכונה... - כמו שאומר הרב סולוביצ'יק על 'איש ההלכה' - שאצלו הכלים ההלכתיים הם אפריורים, קודמים להסתכלותו בעולם... איפה שמישהו אחר רואה מעיין יפה נובע איש ההלכה רואה הלכות מקוואות... רק צריך להסתכל ולראות בכל רגע איפה האמת פורצת מהמציאות... מזה אסור לברוח, המראה כל כך נהדר...
[מזכיר לי שעוד שעתיים בערך יש הרצאה פה בעיה"ק פ"ת של פרופ' נתן אביעזר... אני משער שזו תהיה ההרצאה שלו על בריאת העולם... סתם דוגמא, איך הקב"ה משתלב ממש יפה באמירה המדעית כיום... [וכמה טוב שהמדע כבר לא שואל 'למה' אלא סתם 'איך'...]
תגובות