אולי חשבתן
שהנה
בסוף
לא נשארה בה טיפת ציניות
והיא בוכה
בגלל הסוף.
בגלל הסוף
לא בכיתי.
בכיתי
כי הנה
כמעט שלא נשארה בי
טיפת אהבה משמעותית אליכן.
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איך, איך? איך לא הגבתי לזה? זה ענק. (הו, כשהביטויים האלו היו שגורים על לשוננו... נוסטלגיה.) [ליצירה]
- [ליצירה] גמני. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא אהבתי את הסוף. פסח, כשר, שמח, ואלה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, על מה זה מדבר. אתה... אתה זה מפחיד, מבולגן, מעורפל שכזה, כמו חלום. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, רעיה, זה ממש מפחיד. מפחיד שאי אפשר לכבות. מפחיד שאי אפשר להגיע אליו. ולכל אורך הקטע נדמה היה שהנה וזה מתאפשר ושמול הרצון החזק הזה כלום כבר לא יכול לעמוד אהבתי ממש. אהבתי את הירוק. זה יפה. שבוע טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מוסיפה עוד כמה וכמה סעיפים. אהבתי את הראש.. [ליצירה]
- [ליצירה] -- איזה מזל שהזדמן לי להגיע לפה, עושה טוב לקרוא אותך, ממש. מרגישים את הסיפור. עדי [ליצירה]
- [ליצירה] ובינתיים, ובינתיים הזמן עובר, ויש עוד כמה דברים להוסיף לחשבון. ועכשיו גם שילמנו בגוש ק-טיפ (חה-חה). סך הכל, השירות היה אדיב, נחוש ורגיש. הלא כן? -- וגם התגובות, כמו הוגבו היום. מה לנו ולחשבונותיו, ההליכה לאיבוד בקונספציות האלוהיות שרבנים ממציאים ולא נותנים לנו לצאת מהן, המציאות שלנו, בעצם, לא משתנה כל כך. רק שתהיה שנה טובה יותר, ושנהיה שמחים, ושנקבל גם קפה ועוגה, אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] זה אמיתי? אין מילים. יפה. (אתה באמת יודע ספרדית עד כדי כך טוב?? שכויח!!) [ליצירה]
- [ליצירה] זמן טוב לקרוא את זה שוב. מה אתם חושבים, אחרי ה5765 שנים האלו, ערימות העפר נקראות אדם? [ליצירה]
תגובות