אולי חשבתן
שהנה
בסוף
לא נשארה בה טיפת ציניות
והיא בוכה
בגלל הסוף.
בגלל הסוף
לא בכיתי.
בכיתי
כי הנה
כמעט שלא נשארה בי
טיפת אהבה משמעותית אליכן.
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה פשוט מחדיר את הגשם והשמחה שלו לעצמות, גם בלי להרגיש אותו לבד :) (אבל בכל זאת יש פה מין הרגשה של ניגודיות שלא ירדתי לסופה..) [ליצירה]
- [ליצירה] זמן טוב לקרוא את זה שוב. מה אתם חושבים, אחרי ה5765 שנים האלו, ערימות העפר נקראות אדם? [ליצירה]
- [ליצירה] ...... לא יודעת... מזכיר קצת אלתרמן, לא יודעת במה. אבל פחות טוב מהקודמים. [ליצירה]
- [ליצירה] זה... זה עצוב, כן, עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, הרעיון כל כך עצוב. מסקרן, מה היה בסוף? [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מאמינה!! אני הראשונה שמגיבה!! מרק, תהיה בריא. אתה פשוט מוכשר!! (למען לא אהיה בורה עד הסוף ממש, זה כאילו סוג של פארודיה על מאטריקס?) מחכה לפרקים הבאים בכליון עיניים, עדי. [ליצירה]
- [ליצירה] אריאל, אולי תגיד את זה לאח שלך? שיער אסוף (לבנים!) זה לא יפה! עדי (שאין לה כמעט שיער כי ילדות חמודות מהמרכז קליטה בלוד חשבו משום מה שהוא יפה והן רוצות גם והתעללו בי עד שחציו [לפחות!] נתלש, אז היא בכלל לא יכולה לאסוף את השיער. טוב, כמעט. ) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, ממש תודה לכם על התגובות. זה ממש נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] מה אויש? הסוף אכן היה מעצבן, אבל גם כל הספר היה מעצבן אז זה לא היה שונה. [ליצירה]
- [ליצירה] רופא שיניים. באמצע טיפול. קורא, כמו בכף יד, את המטופלת. ולא לפחד מהטיפול, הרי הוא נגמר. אל תפחדי מהחיים, בעצם, גם. אולי. דרך השיניים הוא קורא את המצב שלה. מקצועי.. (?) [ליצירה]
תגובות