בין שמירה לשמירה אתה לוקח נשימה
בין נשימה לנשימה אתה חוטף תנומה קלה
ובין תנומה לתנומה אתה חולם חלום
ובין חלום וחלום אתה שוב שומר
ובין שמירה ושמירה מופיע לך דה ז'ה וו מאותו חלום, שכבר הספקת לשכוח ;).
[ליצירה]
-אבל אני מסכימה גם עם ורד אדיב, שאפשר להבין את הצד שלה.... . זה בחלט כואב, שכשאוהבים מישהו ומנסים למלא אותו באהבה שלך...אז הוא מרגיש חנוק עד כדי פסק זמן.... גם אם זה נחוץ. ועדיין לדעתי זה מגעיל לסובב לך את המצפון על האצבע.... .
[ליצירה]
זה סיפור מצמרר....
אכן הוא יפה אבל באמת... הוא יכול להיות אפילו טוב יותר ללא המילים הלא מחמיאות...והזולות... ואני לא אוהבת להעיר ולהאיר לשלילה אבל באמת שזה יעשה את הסיפור ליותר יפה וגבוהה מבחינת השפה.
[ליצירה]
רעיון מאוד יפה!.
אך אולי עדיף באמת כהצעת איה, לסווג את זה במונולוג, או לשנות את הכתיבה כדי שיתאים ל"במשפט אחד" כמו למשל- "הפחד הגדול ביותר יכול לנבוע מאדישות, כי ללא הזעזוע מחיי היומיום יש ואולי אין טעם של ממש בחיים".
בהחלט רעיון יפה!
יומשמח :)
[ליצירה]
איזה חומד של משפטטטטטטטט!
ורציתי להעיר את תשומת לבכם לעובדה שבי העלתה גיחוך- איך זה שרק בנות הגיבו למשפט הזה? אתה משתמש בו כדי להתחיל איתן? ;).
אחלה של משפט ויומשמח!
[ליצירה]
חחחחחחחח כל מי שא קרא--שיקרא!
זה ממש גדול!!! איך שחיברת בין השחיתויות של אז והיום עם הכונפה מכנאפו ;)
והנוייחס הזה...הוי..פעם היו יודעים איך לדבר, עם קמץ או עם שווא,מי שטעה לא העיז לפתוח פיו!,כיום..אם הטועה היה משתתק,אף אחד לא היה מדבר. ;)
תגובות