את
ארבעה אנשים
אני
בקושי אחד.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יו מעיין תודה חמודה! לפחות אני לא לבד. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, יש כאן קנוניה נגדי? [ליצירה]
- [ליצירה] חלילה וחס!!! למה לדבר ככה? סך הכל אמרנו שלא הבנו.. ואנחנ ממש נשמח אם תסביר... [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי אם הוא יסביר זה יהרוס קצת את הכל....אז תבקשו שיכונו אתכן... :) הבנה נעימה! :) ושי- יפה..... :) [ליצירה]
- [ליצירה] למה צריך כיוון, הרי כל אחד תופס זאת אחרת. כל אחד מאיתנו הוא שלושה ארבעה או יותר. לפעמים גם פחות מפחות. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה.. [ליצירה]
- [ליצירה] קיבלתי. האחרונה יצאה לשיפוצים@ [ליצירה]
- [ליצירה] למה? למה? למה תמיד אני לא מבינה? או שאני יהיה כמו כולם שאפילו אם הם לא מבינים הם תמיד יגידו: "מהמם" ,"וואו", העיקר להראות כאילו הם הבינו.. אז הנה בשבילך: וואו, מהמם, מדהים. (אפשר הסבר? ..:-) ) [ליצירה]
- [ליצירה] בת מלך, אני איתך! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! [ליצירה]
- [ליצירה] כן איה, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] toda amili. lo kal po biladeihem [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה: הקשר בין השיר למשורר מקרי בהחלט, ראי הוזהרת! [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה הסחפות בלתי נשלטת אך לא מסודרת. מעין כתיבה אסוציאטיבית אבל העומק שהיה צריך לנבוע, משום מה לא עובר. דרוש עריכה. ואולי כך יראה: האם אני רואה סיכוי לאהבה באופק? אה - הה אינסטינקט הגעגועים הנשי זוקף את אוזניו הרגישות. ללא שליטה רצה בתבואה בין שועלים ואש בזנבי נובחת צורחת געגועי לירח - ואהבה ושלווה בשדותינו - אין. ועכשיו בזהירות יפתי, בזהירות פחדי, פן יברח ממני ליבי ואני אגרר אחריו - פחד יפתי, פחד ליבי פחד. [ליצירה]
- [ליצירה] איה - ידעתי שתאהבי. אמה- תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך איה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים. שיניתי את השורה האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] אתם מפספסים את כל העניין: "נפקחו עיניי וקראתי אהבה". [ליצירה]
- [ליצירה] ציוצים- מרנינים, ולא מרנינות. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה [ליצירה]
תגובות