הסיגריה ההיא שלא עישנתי
זה שני ירחים
חורכת את אצבעותי,
את שפתי,
את נשמתי.
מזכירה לי
מי רציתי להיות
ומי אני עתה
שריד מפוחם, מעלה עשן,
של רצונות גדולים,
של מאווים.
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
- במשפט אחד - נופלת
- שבע ועשרים
- אור של שבת
- להיות לאה - לפרשת ויצא (ולעייפים הכרוניים שבינינו)
- מכתב אלי ממני
קשור אלי
- [ליצירה] יש ימים שהייתי יכולה להישבע שעלי כתבת [ליצירה]
- [ליצירה] כי.. כי הדפים צריכים לעטוף משהו יותר פנימי. את הלב, למשל. כך לפחות נראה לי לפענ"ד. אבל אני יכולה להבין את הציפיה הזו, להימנע מהחטא רק כי אתה יודע שזה אסור, ואתה יודע את כל פרטי האיסורים לכל דיקדוקיהם, ולכן אתה מניח שאי אפשר לך להיות טועה וחוטא. חוצמזה, שבאותה מידה ש"לא בשמים היא", היא גם לא תלויה בשום גורם חיצוני אחר. "כי קרוה אליך הדבר מאוד. בפיך ובלבבך לעשותו". [ליצירה]
- [ליצירה] לא אמרתי שזה טוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] חוששתני שלא הבנתי דברים לאשורם ומאוד הייתי שמחה לקבל הסבר מניח את הדעת. ודווקא באתי כולי נרגשת לקרוא שיר חדש שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] זה אכן מאוד עצוב, הרעיון של אבנר הלך ללא שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר לי שהכותרת והמשפט חד המה. נכון שזה משפט עתיק כאן, ונכון שקצת מוזר שאני נזכרת בשלוש וחצי בבוקר, שלוש שנים אחרי, להגיד. ככה זה כשאני על יצירה אקראית. עלית בגורל. עם זאת, משפט יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] שבירה יקרה, נהפוכו בן בנו של נהפוכו. הרי זה כל העניין. מילא אם היית כותבת את זה כתגובה למכתב הראשון, אז ניחא. אבל כתגובה למכתב השני? דווקא כזה שיש בו השלמה והכרה במי שאני? באמת יכול להיות שזה מפני שלא קראת את הדברים עד תום. אבל no hard feelings. לא מצידי לפחות. פשוט שנראה לי לא שייך להתלהב ולהגיב אחרי קריאת חלק מהדברים. למה הדבר דומה? למי שיוצא לבקר מסעדת בשרים משובחת, אלא שהוא, איך לומר, צמחוני. וכיוון שכך הוא דגם רק את הסלט ואת התוספות, אבל את הבשר הוא אפילו לא הריח. מילא, לא לקחתי קשה. ותודה בכל מקרה על הניסיון לקרוא. כלנית [ליצירה]
- [ליצירה] אאוצ'. כואב. אף שהייתי חושבת שזה לא יבוא מצבעים ורודים ומבלונד, אלא מחיוך אוהב, ממגע פשוט, מחיבוק, מנשיקה, מצליל צחוק. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. הייתי מציעה, עם זאת, לשים לב לדקדוק. "אולי הוא היה כאן שזה קרה": אם אפשר לשים את המילה "כאשר" במקום ה"ש" יש לשים "כש". אותו דבר במשפט "גם שאנחנו כאן", שאם הבנתי אותו נכון גם אמור להיות "כש". [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, זו ממש "אהבת פועלי הבניין" של נעמי שמר, רק מהצד השני, זה שאולי לא רוצה להיות מחוזר, אם כך נראה החיזור הזה. [ליצירה]
תגובות