[ליצירה]
שיר יפה מאוד. מעביר את תחושת הפספוס שחוזרת מפעם לפעם -כשיוצאים לסופים. והוא נשמע עמוק מעבר למה שהקוראים קוראים.
המבנה, הקצב של המילים מסודר היטב (זאת אומרת כמו החלוקה של שורה יחידה למילה "אני" כי היא חזקה יותר.... או מפרידה בין מילים בשביל שהשיר ישמע בפיסוק הנכון) -טוב לרוב אנלא כזו פלספנית, אני פשוט אהבתי את הקצב.
[ליצירה]
גם אותי זה מצחיק וזה גם מאוד כיפי לעשות מערכונים של זקנים... :) (מנסיון)
כמו שלשפה יש את השנים שלה... אז כיום איפה תראה "סבא גילי" ?? או "סבא אמיר" וכל אלו?... אין כאלו.
בעתיד השמות שלנו יהיו כאלו... אויי... בימים ההם איזה שמות שהם היו קוראים לילדודס שליהם.. הם היו מנסים לחרוז שמות חדישים במקום לקחת את אלו היפים הקיימים, ולפעמים זה נשמע כמו שם שצריך לחפש לו פירוש באנציקלופדייה... ;)
[ליצירה]
חחחחמוד ביותר! והסתכלות יפה על היורה כקטן המיוחד ולא כגשם הראשון שחונך את החורף...
במיוחד אהבתי את ההתייחסות שהדגשת לקטנים... שמכל הקטנים דווקא הוא הנבחר ליורה... :)
[ליצירה]
זה שיר בדיחה למופת!
גם מצחיק....גם אמיתי.....וגם כתוב בנוסח הזה שאני אוהבת שכותבים בהתחלה כאילו זה משהו נוראי אחר ואז באה ההפתעה המצחיקה-טישוווווו!.
אז ממש יפה!
[ליצירה]
אווצ'
קצר ולקולע.
עדיף ללכת עיוור בתלם ולא לדעת מה יש בו... ככה זה יכול להראות בהתחלה, או כשרוצים להעלות זכרונות. אבל אח"כ אתה מעדיף את הרגע בו נוכחת לדעת שהתלם בו אתה הולך.. אחר הוא. (לפחות לדעתי)
תגובות