כל כך מתחשק לי לצעוק
מה יש בי שחשבת לרגע שאוכל לעמוד במשא?
כי מה שלא הרג אותי השאיר בי צלקת יפה
אולי קצת תרפה, רק קצת
כי אוזלים כוחותי
אלמונית פלונית
-
אין הנחתום מעיד על עיסתו,אבל תמיד הצלחתי להרוס את הבצק...:-)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה... שיר קליט ומדבק, את גם מנגנת בגיטרה? [ליצירה]
- [ליצירה] למשתדלת... בשביל זה אני פה... שמחה שגרמתי לך לחייך,זו המחמאה הכי גדולה שאפשר לקבל (עדיף על פרץ דמעות)... : ) [ליצירה]
- [ליצירה] אווץ' אן דן דינו סוף על ה... עדיף על הטלת מטבע :-) [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על השמאלץ אבל זה מזכיר לי שיר של ונסה ויליאמס "How can you give your love to someone else,and share your dreams with me" תמיד יש את אלה שבאים לבכות להם,אבל כשהכל בסדר הם נישכחים בצד. מצד שני יש את אלה שנשארים בצד כשהכל רע,וכשנרגעים נזכרים בהם שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה... רוב הזמן למילים קשה לתאר תחושות,אבל אנחנו מנסים בכל זאת. תמשיך כך. [ליצירה]
- [ליצירה] לקח לי זמן אחרי שקראתי שוב את הכותרת השיר קיבל משמעות אחרת לגמרי,אבל בכל הקשר שקוראים אותו,הוא מעביר צמרמורת. בנפל אויבך אל תשמח,כל שכן בנפול ידידיך... ונראה לכם שעכשיו יש נקודות הזדהות או שהזמן שעבר משכיח עד כמה זה יכול להתדרדר? [ליצירה]
- [ליצירה] לעדן הפסנתרן תודה על התגובה. לשאלתך,אני ילדה טובה רחובות. [ליצירה]
- [ליצירה] שאלה קטנה... מסקנה שגם אני הגעתי אליה... אבל מה שמטריד אותי היא הסיבה:האם היית נמצאת באותו המקום כי את רוצה,או בגלל שכל מקום אחר הוא לא נודע??? [ליצירה]
- [ליצירה] :-) טוב,בסופו של דבר מדברים על במבה. מכאן נובעת המסקנה שכל האמצעים כשרים... מצחיק וטוב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שזה נכון... תמיד אנחנו השופטים הכי גרועים ומקשים על עצמנו. אם היינו נותנים לעצמנו את החופש שאנחנו נותנים לאחרים, לטעות,להתרגז,לאבד שליטה ויודעים לקחת את זה בפרופורציה המתאימה,אז היינו הרבה יותר שקטים. זו גם המסקנה אליה גם הגעתי אחרי 20 וכמה שנות חיים... [ליצירה]
תגובות