[ליצירה]
הדמיון מהווה לנו מפלט מכל אשר נחפוץ, מהחושך אנו (או חלקנו) נאחזים באור ובצבע שהדמיון נותן לנו, אבל טל, כשזה הופך להיאחזות האם זה טוב? הצבעים של הדמיון טובים הם, אבל הם לא אמיתיים, וכשאנו נאחזים בהם זה הופך(אין לי מושג איך להדגיש את המילה הופך...) את העולם שלנו ליותר שחור ויותר אפרורי מאשר הוא ובאמת, בחלום אנחנו אדונים לעצמינו ועוד יותר מזה, לעולם שמסביבנו, זה מה שאנו באמת רוצים? להיות התסריטאים של החיים שלנו? לדעת הכל? לשלוט בהכל? ואם נשקע בדמיון ונאחז בו איך נברח ממנו אח"כ? מי יחזיר לנו את החיים האמיתיים שלנו?
גם אני כזאת, ויודע ה' כמה מאמץ עד שיצאתי מהעולם שחשבתי שהוא באמת שלי- כי הוא היה בשליטתי. אשמח לתגובה.
[ליצירה]
כן ולא.
השיר מאוד יפה, ואומר הרבה, כל התיאורים והכל, עם זאת, נראה לי שיש דברים שלא מתאימים, נכון שמה שיש צריך להוציא, אבל לא בכל מקום. (: - חיוך.
[ליצירה]
ועל זה נאמר: לצחוק בפה מלא, הרגשתי כאילו אני נוקמת בכל אותם מתמטיקאים עם כל ההמצאות המעצבנות שלהן, והיה מצחיק ממש לצחוק על כל אלה שלומדים עליהם בהרצאות!!!! חיחיחיחי
תגובות