אני רוצה לראות אותך
לפגוש אותך
אמרת שזה לא יהיה טוב
פעם אמרתי שאני אוהב אותך
עכשיו אפילו טלפון
נראה לך מידי קרוב
ונשאר לי רק לחשוב אותך
ולכתוב
או לעזוב.
[ליצירה]
שיר, אני ממש אשמח לשמוע מה היא אמרה. אצלי באולפנא תליתי את זה במזנו בלוח המודעות ודאגו להוריד את זה מה זה מהר...הציק להם כנראה.(כמה פעמיםניסיתי, כמה פעמים זה נעלם...) האמת קשה לקריאה:)
[ליצירה]
שי'וש.
כמה טוב היה לגלות
שהיה לי את הכוח לשים עוד שכבה
גם שניה,
גם שלישית.
וחוץ מכאב גב מחריד,
אני שלמה ומרוצה ממה שיצא.
יחסית לפעם ראשונה שבה אני צובעת,
בכוחות עצמי ממש,
יצא יפה.
ולעולם ישארו כמה צלקות,
כאלה כתמים שגם עשרים שכבות לא יכסו.
אולי יש סימנים שתמיד צריכים להשאר...
שי'וש,
ופעמים מאוחר מידי להרוס את הכל
עד לשלד
אבל אף פעם לא מאוחר מידי
לנסות לקבל את הדברים
פשוט כמו שהם.
[ליצירה]
הערה קטנונית ופחות קשורה:
הכוס השבורה בחופה אינה מסמלת מזל טוב, היא זכר לחורבן בית המקדש!
(ולכן כיום יש המקפידים לשבור את הכוס באמצע החופה, ולא בסופה רגע לפני שכולם קוראים "מזל טוב", על מנת שלא יצא שאנשים מברכים על חורבן הבית).
[ליצירה]
לא מסכימה איתך
פשוט בשל העובדה הפשוטה שזה לא נכתב כ"מוחחה של השקעה".
אתה מפחית את זה לדרגה של "יופי, הצלחת לכתוב למישהו ברכה בחרוזים". באמת ככה אתה רואה את זה?
אני לא ממש אובייקטיבית, אבל אני חושבת שיש בזה יותר מזה.
וזה בכלל לא נכתב על אנשים ספציפיים, מצבים ספציפיים או משהו כזה...
תגובות