[ליצירה]
א. זה שיר יפה מאד וציורי מאד.
ב. זה כתוב מאד אוטנטי.
ג. זה נשמע כמטאפורה (אולי לצבע האפור של הכביש בו זורמים חיינו).
ד.אם אכן זו מטאפורה, אז כדאי לרדת לפעמים מה-"כביש" להיכנס לחורשה, ולהנות מהצל, הירק וציוץ הציפורים. זה מעשיר את החוויה הדלה של חיים אפרוריים.
ה. הצעה כזאת חלה גם על טיולים אוטנטיים.
[ליצירה]
קצת נדיר לכתוב שיר אהבה מהסוג הזה, עם וו ההיפוך. זה נשמע יותר מדיי "סיפורי". ראי לדוגמה את "שיר השירים" שכולו שיר אהבה גדול, ואינו משתמש ב-וו ההיפוך.
פרט לזה, זהו שיר יפה בתוכנו ובסגנונו. מצא-חן בעיניי (:
[ליצירה]
יפעת,
תקבלי את מה שאומר לך גם כמחמאה וגם כביקורת, כיוון שעם עבודה על היצירה הזאת זו עשויה להיות יצירה מעולה.
הסצנריו של מה שמצפה צד אחד ומה שיכול או מוכן לתת הצד השני הוא סצנריו מוכר ואין סוף למופעים שלו בין בני הזוג ותמיד ניתן למצוא בו פאן חדש. את בחרת בסינדרום המראה, הוא בהחלט ראוי והצגת אותו באופן מדויק. אבל זה עדיין נראה כמו תסריט ולא כמו שיר. חלוקת התפקידים של "הוא אמר...." "היא אמרה....." נראת כמו תסריט של סרט או מחזה.
אני מקוה שההערה הזאת תעזור לך, ותעודד אותך לחשוב על סגנון השיר מחדש מבלי לאבד את הרעיון.
[ליצירה]
לגרשון הולצמן שלום,
תודה שהארת את עיניי , על המוטיבציה לכתיבת שיר קשה כזה, ואם לבקורת הזו הוא נכתב, אני מצטרף אליך. אגב אני מציע לקרוא במוסף הארץ של יום שישי את הכתבה על עורך דין וינרוט: "הג'ינג'י מדבר". לא לכל דבריו אני מסכים ובודאי לא לכך שהוא מתפרנס מהגנה על אנשים שאותם הוא משמיץ בכתבה, אבל הטיענים על הערכים שהומרו ב-"עגל הזהב", ראויים למחשבה ואולי לעשייה. אילו חיינו במדבר והיה מנהיג ש-"שובר את הלוחות" ומחזיר אותנו לערכים, היה ניתן לשוב לדרך הישר, אבל אנו חיים בכפר גלובאלי שהפך את הכסף לערך עליון וכל השאר מתגמד ליד עוצמתו, וחזרה לערכים קשה שבעתיים.
שבת שלום ובתקווה לחזרה לצלם אנוש. מסר
[ליצירה]
שיר מעולה. איך אפשר למלא בכמה שורות את תהפוכות חיינו, המשתנות כל הזמן, עם התבגרותנו !
הייתי אוהב יותר כותרת: "איך יפית", כי ככל שאנו מתבגרים אנחנו נעשים "יפים" יותר עם קמט קטן ושערה שהלבינה, ואפשר לחוש את היופי האמיתי שבך, בתוך עצמך.
מסר
[ליצירה]
היצירה הזאת גרמה לי להרגשה מוזרה. בעצם קרה לי דבר דומה למה שקרה לך עם רחלי. היו קטעים שנשבתי בקסמם, וקטעים אחרים שרציתי לדלג עליהם ואולי לא להמשיך להיפגש איתם. התחלתי לחשוב אם מותר בכלל להתעלל ביצירה ולבחור מתוכה את מה שמוצא-חן בעיניי, אבל האמת היא, שאהבתי את הדרך בה נפלת שדוד לרגליה ותסלח לי, אבל כמעט גרמת לי להתאהב בה, ורק יצירה טובה יכולה לגרום להזדהות כזו. אז לא נורא אם זרקתי חלק מהיצירה.
לסיכום: אני מאמץ את הגישה שלך: לכתיבה אין כללים, ומרחיב אותה - גם לקריאה אין כללים.
בתנאים האלה אני מזמין עוד כאלה. מסר ברור?
[ליצירה]
במלחמה על הצדק
איש לא יהיה צודק
כולם ימותו צודקים
כולם ימותו
כולם
כאשר יכרתו שלום
איש לא יהיה צודק
הצודקים ימותו
ורק הצדיקים יחיו
ורק הצדיקים
ורק
אלי, שמור עליי
מפני הצדוקים
ומפני הפרושים
שמור עליי
שמור
תגובות