[ליצירה]
גם לאנשים אופטימים מטבעם יש רגעים קשים שגורמים להם להביע מילות יאוש. תמצאי אותם גם בין יוצרי צורה. אנשים נבונים יודעים לנצל רגעים אלה כדי להתחזק ולבנות את עצמם. בכל מקרה כדאי להאמין שיש עוד אנשים טובים בעולם שאפשר לשתף אותם גם ברגעים קשים.
[ליצירה]
תודה לכל המגיבים,
אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא,
וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה עליי ביותר. מסר
[ליצירה]
ליאורה.
זהו שיר שאין לעבור עליו לסדר היום לכן תקבלי בהבנה וברצינות את הערותיי ובקשותיי.
מבחינת השפה, הסיגנון הוא זורם קריא ורהוט.
נראה כי יש לך איזו שהיא חוויה שאת מנסה לתת לה ביטוי עמוק ואולי מטאפורי אבל לקורא שאינו שותף לחוייה קשה לפענח ולהתחבר עם החוויה שלך ואפילו לא עם חוויה דומה שלו. אני מניח שבחוג או בסדנה לסיפרות יידעו לפענח אותו, אבל אני כחובב, הולך לאיבוד בשלל הדימויים. הייתי שמח, עם קצת עזרה שלך להתחבר עם השיר הזה על אף כל הבקורת שהשמעתי.
באשר לניקוד: מאושרים המעטים שיודעים כיום לנקד בצורה כל-כך מדויקת, ויישר-כוח על כך ! (שני תיקונים קטנים: מים עם דגש ביוד וזמנים עם קמץ מתחת למם).
ושוב סליחה על הביקורת, אבל אני חושב שעדיפה ביקורת על חוסר תגובה.
[ליצירה]
לבן,
קשה לי להסביר, אבל אני מרגיש קצת מוזר ב-"מונולוג" הזה שביניכם. אתה נשמע לי די לחוץ והיא די מאיימת בשתיקתה הרועמת. ואולי היא בכלל לא שותקת ואתה לא מספר לנו על כך? אני חושב שקצת עציצים בחדר ישפרו את המצב.
תגובות