אם כי אני לא אחד מאלה שמפחדים שהטכנולוגיה תשתלט בצורה כזאת על האנושות...
יש לי חבר שכתב כמה סיפורים על עולם שכולו מלא בטכנולוגיה ואז יש התפקחות של מישהו שיש עולם אחר, והוא טוב יותר.
עד כמה זה באמת מציאותי? ימים יגידו...
[ליצירה]
חביב למדי
אם כי אני לא אחד מאלה שמפחדים שהטכנולוגיה תשתלט בצורה כזאת על האנושות...
יש לי חבר שכתב כמה סיפורים על עולם שכולו מלא בטכנולוגיה ואז יש התפקחות של מישהו שיש עולם אחר, והוא טוב יותר.
עד כמה זה באמת מציאותי? ימים יגידו...
[ליצירה]
אמיתי ומתואר בכישרון. יש בהיסטוריה תקופות של אנשים "תמהוניים" בעלי חזון שניסו לבנות חברה טהורה יותר, אבל חזונם לא התאים לאופי האדם . תאורים כאלה היו קיימים בכל ההיסטוריה, אבל בלי מכוניות.....
[ליצירה]
כתוב טוב, נשמע מזעזע. חשבתי למצוא בשיר "אהבה עזה" ומצאתי מוות. אהבה היא חיים גם אם היא בוששת לבוא. ממליץ לך למצוא את הספר שנכתב לפני שנים רבות, (אולי אצל אוסף הספרים של איתמר לוי במושב צרופה). הספר נקרא "עזה כחיים".
לאהבה מסר כפול
[ליצירה]
אני מבין את ההרגשה הזאת. זו באמת הרגשה נפלאה. בלי מחויבות. בלי עול, פשוט כך, בועת סבון. וחבל שבשביל להיות בועת סבון צריך להתבוסס חיים שלמים בשלולית של סבון עד שמישהו מנפנף אותך משם. אז שיהיה לך בכיף....
[ליצירה]
ארז יקר,
שיריך פולחים את נשמתי כברק. קראתי את השיר שוב ושוב, ועוד אשוב ואקרא אותו. יש בשיר הזה פתח להצצה אל תוך נשמתך. חלומותיך אינם זקוקים לפותרי חלומות, כי פתרונם הוא בעצם החלום.
האווירה שחשתי כשקראתי דומה למה שחשתי למקרא השיר של רחל "בן לו היה לי, ילד קטן, שחור תלתלים ונבון"
אוירה שגרמה לי לקרוא לבני "אורי" והגשמתי את החלום שלי.
הב לנו עוד ממטעמיך. שלך מסר
[ליצירה]
א. זה שיר יפה מאד וציורי מאד.
ב. זה כתוב מאד אוטנטי.
ג. זה נשמע כמטאפורה (אולי לצבע האפור של הכביש בו זורמים חיינו).
ד.אם אכן זו מטאפורה, אז כדאי לרדת לפעמים מה-"כביש" להיכנס לחורשה, ולהנות מהצל, הירק וציוץ הציפורים. זה מעשיר את החוויה הדלה של חיים אפרוריים.
ה. הצעה כזאת חלה גם על טיולים אוטנטיים.
[ליצירה]
בזכות הימים האלה, אנו יודעים לחוש את ההבדל ולהינות מאותם ימים שאנחנו קמים בלי שעון מעורר......
ימים של כיף. אז טוב לפעמים שיש גם ימים כאלה.
אהבתי מאוד את התאור והסגנון, וגם חייכתי.
תגובות