אם כי אני לא אחד מאלה שמפחדים שהטכנולוגיה תשתלט בצורה כזאת על האנושות...
יש לי חבר שכתב כמה סיפורים על עולם שכולו מלא בטכנולוגיה ואז יש התפקחות של מישהו שיש עולם אחר, והוא טוב יותר.
עד כמה זה באמת מציאותי? ימים יגידו...
[ליצירה]
חביב למדי
אם כי אני לא אחד מאלה שמפחדים שהטכנולוגיה תשתלט בצורה כזאת על האנושות...
יש לי חבר שכתב כמה סיפורים על עולם שכולו מלא בטכנולוגיה ואז יש התפקחות של מישהו שיש עולם אחר, והוא טוב יותר.
עד כמה זה באמת מציאותי? ימים יגידו...
[ליצירה]
כנפי שחר שלום,
כמה טוב לפגוש עמיתי כתיבה ותיקים מהעשור הקודם. את וב הכותבים של היום אינני מכיר ושטף הכתיבה שלהם לא מאפשר לעקוב ולהגיב עליהם..... שלא לדבר על התוכן והמטאפרות (?!?) אז אשמח להמשיך ולקרוא מייצירותייך.
[ליצירה]
יש לי דעה קצת שונה על חתולים. אמנם אינני מגדל חתולים, וגם לא מחבב אותם במיוחד, אבל, יש להם "תבונה" משלהם שאנו לא נבין ולא נוכל לשפוט. המושג "מטומטם" זו המצאה שלנו להגדיר את כל מי שאינו דומה לנו, וזה עושה אותנו אגו-צנטרים להחריד.
הידעת שיש בעלי חיים שרואים הילה סביב כל יצור חי, שבעזרתה הם צדים ושורדים? ומה הסגולות של חתול ? מי אנחנו שנדע.
אסיים בנימה של הומור: ברמת אביב יש המון חתולים. הם הקימו עמותה בשם: "תנו לאנשים לחיות" כי האנשים הם אלה הרי שמאכילים אותנו.
[ליצירה]
ראשית השיר הזה עצוב אבל נוגע ללבי. אהבתי אותו כשיר, כשהוא חושף בצורה פואטית את חיבוטי נשמתך. באשר לתוכנו: אינני יודע באיזה יום הולדת נגמרים החיים היפים ואני חגגתי הרבה ימי הולדת (אני מניח שיותר ממך), אבל יום הולדת זה לא רק סוף של פרק, זה תחילה של פרק חדש, שכאשר מגיעים לסופו רואים שהפרק שנגמר היה אחר מאלה שלפניו, אבל יש לו "טוב" משלו ובעצם לא היה כדאי להחמיץ גם אותו כי הוא משהו חדש שלא הכרנו קודם..
[ליצירה]
שיר עצוב.
מזכיר את השיר של הזמרת הנערצת עליי - שרית חדד:
"כשהלב בוכה רק אלוהים שומע
הכאב עולה מתוך הנשמה
אדם נופל לפני שהוא שוקע
בתפילה קטנה חותך את הדממה.
שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול
נתת לי את חיי נתת לי הכל
בעיני דמעה הלב בוכה בשקט
וכשהלב שותק הנשמה זועקת.
שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שיגמר כי לא נותר בי כח.
כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת
האדם רואה את כל חייו פתאום
אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת
לאלוהיו קורא על סף תהום."
באשר לפסקה: "מרגישה לבד בתוך זרם ההמונים,
אמר לי מישהו: "המקום שבו אני מרגיש בודד, הוא המקום שיש בו המונים". ככה כולנו...... ובעזרת השם כולנו מוצאים לבסוף את הדרך בעזרת אמונתנו בתוספת תעצומות הנפש שלנו, אותם לא מוצאים במקום שיש בו המונים,
תגובות