מרציפן- רק אשב, כי שני השירים פורסמו ונכתבו מאותו מקום, באותו הלך רוח, ניזונים ומדושנים מאותו הרגש ולכן, אולי נתנו לך הרגשה דומה. עם זאת, לא רואה טעם בלחכות בפרסום "שישכחו". אין בפרסום יצירות כדי לרצות הקוראים או לנסות "לעבוד" עליהם, ולהכניס להם חומר בדלת אחורית....
ולגבי הערתך על עובדת השיר האמריקאי: בחציי אני אמריקאית,- חושב שזה קשור?! או במילים אחרות, לא הבנתי אם זה טוב או רע....
כל טוב,
איה :)
[ליצירה]
מרציפן- רק אשב, כי שני השירים פורסמו ונכתבו מאותו מקום, באותו הלך רוח, ניזונים ומדושנים מאותו הרגש ולכן, אולי נתנו לך הרגשה דומה. עם זאת, לא רואה טעם בלחכות בפרסום "שישכחו". אין בפרסום יצירות כדי לרצות הקוראים או לנסות "לעבוד" עליהם, ולהכניס להם חומר בדלת אחורית....
ולגבי הערתך על עובדת השיר האמריקאי: בחציי אני אמריקאית,- חושב שזה קשור?! או במילים אחרות, לא הבנתי אם זה טוב או רע....
כל טוב,
איה :)
[ליצירה]
שי- השיר לא זרם לי והשאיר אותי עם תחושה לא נעימה.... משו פה זה לא זה... לא מצליחה לשים את האצבע, אולי חוסר הסדר, חוסר מקצב, או הניסוח, לא יודעת, לא התחברתי...
[ליצירה]
איזה כיף!!! שמחה כ"כ איתך ובשבילך....
בבית הראשון- הייתי מקצרת את השורה האחרונה, מבחינת המבנה, מתבקשת שורה קצרה, תמציתית, סוגרת בית.
גם בבית השלישי חסרה בעיני שורה, נצרכת כאן אחידות בבתים, הפרתה בבית אחד קוטעת קצת את הקריאה, או נכון יותר- מחסרת מהזרימה.
[ליצירה]
האמת, לא הבנתי את המבנה וגם לא את הניגוד בבית האחרון, שנפתח ב-אך....
יש ניסוחים יפים וניכר שהשיר נכתב ממקום של רגש , ערגה, אולי איזה געגוע, אולי אכזבה...
דרוש ליטוש ומיקוד, לעניות דעתי.
[ליצירה]
טוב זה סופי- קנית אותי.
אתה כותב מדהים. אמנם, יש מספר מוטיבים שחוזרים על עצמם בבירור, אבל- זה מובן, לאור העובדה שהיצירות הן פרותיו של אותו עט/עץ...
(שוב- כדאי לעשות הגהה...)
תגובות