משפט אחד לא יכיל את שאני מרגיש, אַהוּבתי.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמודי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה ליתוש! [ליצירה]
- [ליצירה] שם היצירה נותן רקע למשפט, כזה יפה!! אני חושבת שגם סיפור שלם לא יצליח להכיל את כל הרגשות שבאהבת אמת. ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] תנסה בשני משפטים..אולי זה יעזור..? עזוב..יש לי רעיון יותר טוב..פעם הבאה תעלה את היצירה הזאת בצורת פנטומימה...אני חושב שהיא תבין. וכמו כן סתם לסקרנות שדרסה את החתול...אתה מנסה להתחרות עם אדם ברוך.. כי אם כן..אתה מתקרב לתיקו. בשאיפה לבעיטת עונשין שתכריע מאיר פרידמן...זה שלא מבין הרבה מהחיים שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מאיר פרידמן (זה שלא מבין מהחיים שלו?) [ליצירה]
- [ליצירה] הנה קטע שנכתב: אני מדבר בשפת "כולם מבינים" את שפתיי, אין צורך להניע את אוזניכם, לוּ יכולתי, היית עוקר ממקומן שלא תבואו לידי שמיעת המילים שאותן אני כל כך מסתיר. ואם לא הייתי שומע אני? אז את קול החדוּת המדברת לא היית שומע לעולם ולא יכולתי להגות את המשפט הכל כך חסר. זו בעצם שעה קלה של רחשי לב היוצאים לקראת ליל ולא שקַר או גשום בחוץ אלא התקף קנאה אחז כשלא נותר דבר מלעשות. הסתדרתי. עם או ללא עזרים, אני מוצא את שלוות הרוח ובלבד שלא תהיה דקה אחת פנויה. והמשפט? בסופו של דבר י-(א)ע(מ)ש(ר)ה [ליצירה]
- [ליצירה] אי אפשר להביע כמה, כי זאת לא כמות בכלל.. תנסה את זה: תגיד לה שאתה אוהב אותה כמו שהיא אוהבת אותך, והפוך. אולי הפוך נשמע יותר טוב... בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אז מה, שובב. הולך למוכרות מזונות? המצב עד כדי כך קשה? [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט. מסכים עם אסף. (אך יחסית טובה לשאר) [ליצירה]
- [ליצירה] אכן סגנונו של מנחם דוד [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם ליתוש בעיקר בגלל השתיים האחרונות ועוד, השורה "איני מבינה כל כך הרבה"- לא מוסיפה הרבה לכן נסי בלעדיה. חוצמיזה: מרגש וטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה טובה. זורם. אבל איה, נסי לחבר את השורות. אולי זה יקרא אפילו עוד יותר טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר? באמת? למה- חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] איה- מילת המפתח כאן היא "דת". [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה יותר טוב. אחלה. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב! איזה יופי [ליצירה]
- [ליצירה] טעות לשונית בבית שני. קשר לבתים הקודמים. בתים? "את צרור שיריי שכתבתי בלב הם זרקו במחי יד. לא הבחינו בייסורים וכאב וקרעו בגסות כל אחד. אך נפשי הפצועה המשיכה לכתוב, מתפללת לידיי זהב שיטפלו וינהגו בה בטוב ושמישהו אותה יאהב. והנה אדם יקר את מילותיי מלטף ומחבק כל שיר ושיר את שבריי הוא כעת אוסף ובאהבה את כתיבתי מאיר". אם תורידי כי מיני "ווי" חיבור, אולי יסתדרו בשורות מילותייך. לא לכפות על המסגרת. [ליצירה]
תגובות