שני דברים טובים
לימדני קוהלת:
"האחד
עת לומר דבריך
אם יש בם תועלת
"
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
- מחוז חפצי
- דַּעַת טוֹב וַרַע (אֲגָדַה עַל תּוֹחֶלֶת הָחַיִּים)
- שבת בעין-כרם
- מחקרים (פרדוקס במשפט אחד)
- ההיפך
קשור אלי
- [ליצירה] אחרי התגובה שכתבתי ל-"אתר בניה", הסתכלתי וראיתי שזו יצירה בפני עצמה ולא צריכה להיות קשורה לתגובה על יצירתך, שהיא יצירה מצוינת בפני עצמה. לאותו נושא יש הקשרים שונים שאינם קשורים זה לזה או סותרים זה את זה. לכן החלטתי לפרסם את מה שכתבתי לך כיצירה בלי קשר ליצירה שלך. בהצלחה יורם [ליצירה]
- [ליצירה] אני קורא את שירך שוב ושוב, ואמשיך לקרוא אותו גם בימים הבאים. כמה כאב ועגמת נפש אפשר למהול בדברי שירה של חמש דקות שנמשכות לנצח. השיר הזה עולה על גדותיו. כמו חלב שגלש ודפנות הסיר נחרכו,וברגע מסוים צריך פשוט לכבות את האש. ***** [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית, ברוך שובך, מזמן לא קראנו אותך. שנית, השיר הוא מקסים, כמו ששיר צריך להיות שיר. אולי הייתי משנה קצת לפי הצעתו של מטומטם, אבל לא הכרחי. שלישית, אני מקווה שתקבל את מה שאומר עכשו ברוח טובה, כיוון שכולנו חוטאים מבלי דעת בכתיבת רעיונות שכבר נהגו, וזה מוסיף עוד הבט לאותו רעיון. זה מזכיר באופן ברור את השיר של ז'אק פרוור: "הוא מזג את קפה אל הספל. הוא מזג את החלב אל תוך הקפה. הוא הוסיף את הסוכר אל הקפה בחלב. הוא בחש את הקפה. מבלי להביט בי, מבלי לשים לב אליי....." בעצם זה אותו שיר רק עם מכונית במקום קפה מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] אבנר ידידי, עשיתי לעצמי תרגיל, רק אחרי שקראתי את השיר הסתכלתי מי כתב אותו. אמרתי לעצמי: "הנה כותב, שיודע איך לשיח בינו לבין עצמו, לשאול את השאלות ולחיות בתוכן, להתחבר עם הכאב ולא להילחם בו. יש אנשים שלמדו את זה אבל רק מעטים יודעים לבטא את זה כמוהו". ואז גיליתי שזה אתה. אבנר, התחברתי אליך, תמשיך כך. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט, יפה, זורם ואומר בבהירות מה שאמור להביע. מוצא חן בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא !! (כמו שנאמר: שלושה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים.........דרך גבר בעלמה.......) [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את השיר ואת התגובה של אביב וסתיו. לולא התגובה הזאת היה לי קצת קשה לעכל אותו. לאחריה ברור לי שבעצם יש כאן הרכב של שתי יצירות, לדעתי - נפרדות, והחיבור של שתיהן ליצירה אחת, מטלטל את הקורא. לדעתי היה כדאי להקצות לחומר הזה שתי יצירות: האחת, שיר על נפלאות, צפונות ונסתרות הבריאה (פיוטי), והשניה . מונלוג, (אפי) על העימות בין האדם לבין עצמו ובין האדם לבין הקרובים-רחוקים אליו. נדמה לי שאם לא היית כורך אותן ביחד היית כותב שתי יצירות טובות. כדאי לחשוב על זה, וגם לשמוע חוות דעת של אחרים בהצלחה יורם [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה נראה כתשובה לשירך הבא. אז אולי כדאי להפוך את הסדר ולקחת אלייך את השיר הזה. חזקי ואמצי [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שקורא לי להזדהות עם מי שכתב אותו [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מדהים ביופיו. אני קורא אותו שוב ושוב ומתפעל כל פעם מחדש. (רק עוד ההערה שולית אחת: כמעט שלא גיליתי אותו בגלל השם שהרתיע אותי. אולי כדאי לתת לו שם יותר מכובד) [ליצירה]
תגובות