בנעלי הבית
גוררת רגלי.
משמיעה קולות,
נאנחת.
בצעד אחרון של יאוש
זורקת עצמי
למיטה.
בוכה.
...ונזכרת שפעם,
פעם
אהבתי
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הדס, מחכים לתגובתך. [ליצירה]
- [ליצירה] אני ממש מבינה את ההרגשה. לפעמים אנחנו בטוחים שיש מסביבנו חברים טובים, שנישאר בקשר לנצח, ואחרי רגע, נדמה כאילו ה"מצח" חלף... ופתאום נראה כאילו כלל לא היינו מעורים בחברה הזו, שחלפה. היטבת לתאר את התחושה. יהיה טוב! :) [ליצירה]
- [ליצירה] אישית אני שונאת בנים עם שיער ארוך, אבל הרעיון הכללי שמאחורי הקטע ממש חשוב. הכתיבה זורמת וממש כיף לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] אלומה, צר לי, ממש לא הלך לי. נסיון קלוש. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] לבכות. (כי באמת כבר שעתיים לא עשיתי את זה...) כתוב טוב. מבטא כאב אמיתי של כולם. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. אין ספק שאי אפשר להפסיק בקריאה והעיניים פשוט מתרוצצות על פני הכתוב. אבל--- חוששתני שבאיזה שהוא שלב הפסקתי לקלוט על מה הרעיון או שפשוט איבדתי את הפואנטה או שלא ממש הבנתי מה קרה... [ליצירה]
- [ליצירה] לוקח לו קצת זמן, אבל הוא יראה. ומי שלא יראה - יצטרך טיפול עיניים טוב טוב. בעצם, אולי טיפול לב. [ליצירה]
- [ליצירה] עוף - זה ממש נהדר. מתחברת עם כל מילה. כתוב בצורה יפה. בטוחה שהיושב במרומים ישלח ידו ויושיעך. כמה הערות קטנטנות..: א. "אך בתוך ארכז זכוכית - אליו לא הצלחתי לגשת..." תרשה לי לנחש שהכוונה למילה "ארגז". תתקן. ב. "כמעט ויצאתי מכלאי אל אוויר צח" לצאת מהכלים, זה הביטוי. צריך להיות כתוב "כמעט ויצאתי מכליי". הטעויות האלה מעצבנות, והן מורידות מרמת היצירה. לתשומת ליבך. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. היוצרים בוראים מציאות.. [ליצירה]
תגובות