[ליצירה]
מצאה חן בעיני השורה הראשונה
בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁרָאִיתִי אֶת הַכַּדּוּר,
הוּא הָיָה בַּיָּדַיִם שֶׁלְּךָ.
שורה נהדרת להתחיל איתה שיר
אבל זה קצת נתקע על הרעיון הזה ולא התקדם.
[ליצירה]
יש כאן כמה צירופי לשון ששווה לעמוד ולהתענג עליהם. (דורכת בתעיות..- נהדר) ציניות במינון גבוה (אני שואלת אותך (ואל תענה לי))
את כותבת אותו נהדר (אמנם - - הכתיבה שלך לא מדגדגת את סיפור האושר המנדריני שלו. שכתבת בשבילו. (היא פשוט צורבת-אש) )
ואחרי הכל, העצב שעולה מהקריאה מָבְכִּי ממש.
נגה נגה, שיהיה לך הכי טוב שיכול להיות. מגיע לך.
(ואני, הולך להסתפק באושר המנדריני שלי)
[ליצירה]
איזו רעננות. איזה כתיבה.
כמה את מדהימה
אוהב יותר את השירים שאת ממעטת בהם בפעלים מחודשים ומתחכמים (כאן - זה רק מתדפדף) ונותנת לרעננות של המחשבות והביטויים הפשוטים לעשות את שלהם
[ליצירה]
בא בימים , בעקבות תגובתך ואולי גם תגובת מלודי, חשבתי שנכון לומר כי קטע זה מחולק לשני שירים שונים.
החלק שהגבת עליו הוא השיר השני "שאול המלך"
החלק הראשון "פרשת קרח" עוסק גם הוא במצב אך מחוויה אחרת.
כמעט אפשר לומר פנים-דתית-לאומית. אם נשתמש בחלוקות שהולכות (לצערי) ואובדות.
שבועטוב
תגובות