"ראש עולה אחרון"
כך אומרת המדריכה ליוגה
ואילו אני-
זוקרת קודקוד לפני הכל
ומכוונת איבריי להתמסר לשליטתו
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הו. (מה עם "ללבות את הליבה"? או משהו בכיוון) [ליצירה]
- [ליצירה] איני חובבת הסברים, אך לא יכולה לעמוד בפניך כוכב :-) (ומקווה שלא תתאכזבו מהפשטות): השיר מתייחס לאנשי ים (מלחים או פשוט אנשים הגרים ליד הים), יש בהם רוך ש"אנשים מבחוץ" מתייחסים אליו בשאטה,מתוך חוסר הבנה (אסף- הם משעיטים אותו לעברנו, ואנחנו המשאיטים). וההבטחה? כל מי שיצא לו להיות בחוף בזמן גשם קור ורוח, מבין מה היא. [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת. "כזה עצוב"- זו לא שפה לירית (ואם תטען לכוונה תחילה להבאת עגה כמטאפורה או סתם כביטוי מתריס כלפי התרבות , אגיד שוב: נו באמת.). "התעכבות"? אולי עיכוב. החלק היחידי שכן אהבתי הוא הפרדוקס התיאוטולוגי שב"אולי אין שניה אחת לתהיה"- כאשר השורה שאחריה מבטאת את אותה תהייה שלכאורה אין זמן אליה. [ליצירה]
- [ליצירה] שמחה שכיוונתי.. ורציתי עוד להעיר ש"לפקוח" זה גם במשמעות של לפתוח וגם רומז לפיקחות. [ליצירה]
- [ליצירה] הזכיר לי את "שני סיפורי אהבה קטנים" של החברים של נטאשה. הציניות נחמדה אבל לא מספיק חדה ודוקרת. מהתרשמותי מכתיבתך עד כה, אתה מסוגל ליותר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מתחיל פשטני מדי,צובר תאוצה והופך ליצירה מבולגנת מתמיהה וטובה [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, אנו מנהלים שיחות חרשים מדי יום. האדום שלי הוא הירוק שלך ואין דרך להוכיח. הרעיון-רעיון, אך מקווה שחייך מתמצים למשהו משמעותי יותר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] עוררת אותי למחשבות. [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט מרענן [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים [ליצירה]
תגובות