[ליצירה]
חברים יקרים-
לרגל שנה לגירוש, התמונה מוצגת ב"מרכז בגין" בירושלים במסגרת תערוכה של אומני בנימין.
ממולץ מאד לבוא,להתרשם, לראות ולזכור.
התערוכה תהייה פתוחה עד ט"ו באב.
בשורות טובות,
יוחאי.
[ליצירה]
א. ברכה הבאה ל"צורה" איזה כיף שיהיו כאן עוד צלמים!
ב. תמונה מעניינת אולי הייתי סוגר צמצם עוד קצת כדי שגם הקיר יהיה חד, קצת חבל שהחלק העליון של המעוין חתוך...
מותר לשאול איפה זה?
[ליצירה]
בהמשך לתגובות של קודם...
נראה לי צילום ממש מעניין ויפה דווקא בגלל הקטע שהוא חתוך למעלה (מה גם שאפשר להסתכל על זה לא בתור משהו חתוך אלא צילום של הפרח עצמו) מה שכן, קצת חבל שהחוטים של הפרח לא מפוקסים.
[ליצירה]
הסבר קצר לתמונה:
לראשונה בחיי הזמינו אותי לבוא לראות את השוק ודי הזדעזתי (כן גם אני צמחוני-מודה) אז במקום לברוח כמו טיל החלטתי לתת את הפן האחר, התמונה אגב צולמה לא בערב יוה"כ אלא כמה ימים קודם (כשלא היה בלאגן)
חג סוכות שמח לכולם!
[ליצירה]
כשקראתי את הקטע עלו לי מחשבות דווקא על
"מוות".
הקטע מדגיש בצורה כ"כ חזק וכואבת את החלל הריק, את הבור שנפער ואת ההרגשה של כל העולם ממשיך והאדם שקוף/ריק/מביט מבחוץ על כל זה.
"מגורשת" אני שלא הייתי גר בגוש הספקתי קצת לשכוח שיש עדיין אנשים שחיים במציאות הזו, ובזכותך עלה הנושא שוב לתודעה שלי, תודה!
בברכת גאולה שלמה!
[ליצירה]
האמת שקצת התבלבלתי בין ה"כמה חוזק יש באי האמירה" לבין הבריחה והשיכחה.
לטעמי שתיקה הרבה פעמים היא בכלל לא בריחה אלא דווקא מבט הרבה יותר עמוק ופנימי, סוג של קשר שכזה שמילים רק הורסות אותו.
בתקווה שנדע גם לשתוק לפעמים...
תגובות