הו... את מרשימה כל פעם מחדש...
אני חייב להתחיל לקרוא את הסדרה הזאת!
(אני מכיר את הדמויות המרכזיות, לא זוכר מאיפה... אני יודע פחות או יותר רקע - אבל לא זכור לי שקראתי)
אם אני כותב ספר, את מאיירת את הכריכה, טוב?
נהדר.
אהדתי.
תודה!!!
כאן פרט לשני דברים הכל מושלם.
אחד: כף היד. אינו ביצוע של אומן
שניים: הכתף אינה ממש ככתף נשית, זאת אומרת
שחסרה לה רוך טיפת התעגלות.
לי חסרה קצת הצללה תחת הלחי הימנית אבל פחות מודגשת מהשמאלית.
כמובן שלא רצית להתמודד עם יצירת סנטר שאינו דבר קל לביצוע.
בואי ונאמר ששכחת.
[ליצירה]
הו... את מרשימה כל פעם מחדש...
אני חייב להתחיל לקרוא את הסדרה הזאת!
(אני מכיר את הדמויות המרכזיות, לא זוכר מאיפה... אני יודע פחות או יותר רקע - אבל לא זכור לי שקראתי)
אם אני כותב ספר, את מאיירת את הכריכה, טוב?
נהדר.
אהדתי.
תודה!!!
[ליצירה]
זאת Death, אחותו של Dream, הsandman. הפנים יצאו מוצלחות אני חושבת - בעיקר מאחר והיא אף פעם לא נראית בדיוק אותו הדבר, ומצאה חן בעיני הווריאציה שלך.
[ליצירה]
[ליצירה]
כאן פרט לשני דברים הכל מושלם.
אחד: כף היד. אינו ביצוע של אומן
שניים: הכתף אינה ממש ככתף נשית, זאת אומרת
שחסרה לה רוך טיפת התעגלות.
לי חסרה קצת הצללה תחת הלחי הימנית אבל פחות מודגשת מהשמאלית.
כמובן שלא רצית להתמודד עם יצירת סנטר שאינו דבר קל לביצוע.
בואי ונאמר ששכחת.
[ליצירה]
ניתוח אישיות
היי זהירות! תגובות כמו שלך הן הכי מעניינות... חבל שלא פירטת. יש לי תאוריה שכזו, שאנשים מגיבים למה שהם רואים עפ"י מה שיש להם בפנים - כך שרב היצירות שלי, למרות שלא ברמת ביצוע טובה בכלל, מנסות לעורר תגובות אצל האנשים, דרך תמונות ומצבים חזקים - לטוב ולרע. ליצירה זו ספציפית, כבר שאלו אותי על וולדמורט, פיצול אישיות ועוד, ככה ש"מגעיל" אני באמת לא הבנתי... אשמח אם תרחיב.
לשאר המגיבים - תודה על התגובות.
[ליצירה]
זו הייתה התנסות עם צבעי פאנדה, אז עוד לא שלטתי כ"כ בטכניקה ולכן הפרטים הקטנים לא מדוייקים, אבל מסכימה שהצבע מאוד עזר להעביר את הרעיון.
ממש תודה.
[ליצירה]
רק עכשיו ראיתי שכבר הספקת לפרסם עוד דברים...
ממש אהבתי גם! דמות המוות בפתח החדר מעולה ממש! אולי אבל היה יותר מתאים אם היית מצייר אותו עם מבט מפוחד, בכל זאת הוא מסתכל על דבר לא כזה נעים (לדעת רובינו : )
מבחינת הציור עצמו, רק לא הבנתי את הקטע המוצל בצד ימין למטה, זה נראה לי לא ממש הרמוני, אם תתחשב בזה שמדובר על כדור שקוע.
סחטיין!
מיכל
[ליצירה]
מקווה שאף אחד לא נעלב, אבל רק הכנסתי יוצרים שהייתי מצליחה לצייר את השם איכשהו (ושהניק שלהם הצחיק אותי : ). קשר בין כל ציור לציור רק הכנסתי בחלקם, ולא תמיד זה מאוד מובן, אני מודה.
אגב, יש שם דמויות ל21 יוצרים, אבל אחד באמת נדפק בגלל הגודל... בינתיים בת"ש ואסף מנצחים...
נ.ב: אסף, הדמות בצד זה אמור להיות "אחת מהצד", אבל אהבתי את הרעיון שלך יותר : )
[ליצירה]
הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן.
כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל.
"אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים.
אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח.
[ליצירה]
נחמד מאוד - חבל שהסריקה הבהירה את כל הציור יותר מידי. ככל שמוסיפים יותר צלליות וצבע למרקמים השונים, זה נראה יותר מציאותי - ככה זה פחות מבליט את הקווי מתאר . אבל סתם ככה - גם אני מתעצלת לעשות אותם... : P
[ליצירה]
התחלה טובה.. איך שניתן לסכם את הצעדים המדיניים של מעצמות שונות למשך ההיסטוריה לפעילות אלימה וחסרת כל תועלת או סיבה, כשמסתכלים על זה במובן הרחב... באמת מזדהה עם ההסתכלות הזו.
אבל... שברת את הרצף של קטע מוצלח ביותר עם עניין האיטלקים-פאסטה וקפיצה מיידית להכרזת המלחמה ע"י הגרמנים.. אולי ניסית להביע את עניין הקלות ראש שבהחלטות משנות היסטוריה למיניהן, אבל לדעתי שני הקטעים האחרונים הרסו את ההרמוניה האירונית של הקטע.
ועם כל זה, צורת הכתיבה שלך משעשעת ונחמדה, ככה שרק נשאר לנו לצחוק ולקוות שאולי הפעם, התיאורים שלך לא מדוייקים...
תודה.
תגובות