את קשתך נתת
בעננִי שלי
ושקט שרר בכל.
צבעיך פארו את קדרותי
וההרמוניה שכל כך חסרה לנו
הפציעה לכמה רגעים קסומים
הבליחה למספר שניות של חסד
העניקה לאפרוריות יופי וגון
ונעלמה.
עם התפוגג ההדר
שנית,
סערה.
[ליצירה]
ערבונת
ערבווווונת! יש די וי די?
כי היה לנו הוידאו (שתי קלטות) ומישהו לקח לנו את זה ומאז זה לא בבית ולא מצאנו!
הצילו!
מאיפה הדי וי די?!
עניני, פליז.
סוערה, שיש לה את "על תבונה ורגישות", ג'יין אייר, וגם על תבונה ורגישות של הבי בי סי - שזה יותר ג'יפה. (לא להתפתות!)
[ליצירה]
אמממ...
אז מה, קשה לנו להבין אינטימיות ללא אוריינטציה מינית?
כנראה שכן, אבל זה ב א מ ת מה שהיה שם.
תצטרכי להאמין לי- הייתי שם.
ןלעניין רוח ההלכה- הבית היה פתוח לרווחה לרחוב הסואן.
והוא, עם הדתיות הכמעט פאנאטית של חוזרים בתשובה מחד, והזרימה הטבעית, האנושית שלו- מאידך, תמרן יפה מאוד בין השניים.
שוב, תצטרכי להאמין לי (וגם קצת לסמוך עלי- בתקופה הזאת הייתי אורותיסטית שרק סיימה את המכללה וכל ענייני הלכות יחוד היו שגורות על פיה. מילא עכשיו, כשאני פושטאקית ממש)
ו... קצת לא נעים לי- אני לא מוצאת את ההערה האחרונה שלך כל כך לעניין (וקצת קצת פוגעת) - אם כל כך בער לך להבין מה קרה שם באמת- יכולת לשלוח מסרישי.
סוערה היא חגית.
[ליצירה]
:)
היי שחף (ברח לי מקודם)
לרגע נבהלתי, בחיי, אמרתי לעצמי "הו, הנה עלו על הגניבות הספרותיות שלך, סו. הגיע הזמן לשנות זהות..."
ואז ראיתי שעל התיסכוך דיברת.
זה בסדר.
איש איש ותסבוכיו שלו. ויש כאלה שחולקים כמה תסבוכים...
[ליצירה]
*
עדין ויפה.
אולי היה מקום קצת להאריך את הקשר בינהם- כדי שהחיבור הריגשי יהיה יותר אמין (ואני יודעת, מנסיון כמה זה קשה במגבלות של "אורך היריעה" אבל את יכולה או לפרק את היצירה לכמה חלקים, או להוסיף כמה שורות שמתארות מה היא עושה לבחור מבחינת תחושותיו)
אבל זה ממש יפה גם כך.
יש לך גם הודעה אישית
=)
סוערה.
[ליצירה]
[ליצירה]
נסיון רציני ראשון
... ומאוד מוצלח בעיני.
כמה כשרוניים אתם, אנשים!
אשריכם ואשרי שזכיתי לראות את כל זה.
[ליצירה]
או קיי
א. זה "מתובל".
ב. נשבר לי מהתגובות שלך ליוסף לבנת.
מדהים איך חדשות לבקרים אתה מחפש שעיר לעזאזל אחר. לא מתאים לך אחרי יצירה אחת להמשיך לקרוא אותו? אל תקרא. דלג בחינניות ליוצרים המוערכים בעיניך. אבל הדביקות במטרה הכמעט שטנית הזאת מחרידה אותי ממש. אין לי הסבר אחר למעשה כזה חוץ מאכזריות. (ואל תבלשט לי על "ביקורות איכותיות לאתר" כי ביקורות איכותיות זה לא!).
מפחיד לראות איך תסכולים אישיים של מישהו מוצאים את פורקנם בוירטואל. כמה פשוט. כמה גועלי.
אז אני, אימלדה מרקוס של האתר, מוחקת את התגובות חוץ מזו. לא בגלל שהיא פחות גועלית פשוט כי היא היחידה שאולי מתייחסת לתוכן היצירה (בדרך מחליאה בנבזותה)
לך לתראפיסט, ממי. (אאוץ' כואב, אבל הגיע הזמן כי כשזה היה בעדינות במסרים האישיים לא הבנת).
תגובות