את קשתך נתת
בעננִי שלי
ושקט שרר בכל.
צבעיך פארו את קדרותי
וההרמוניה שכל כך חסרה לנו
הפציעה לכמה רגעים קסומים
הבליחה למספר שניות של חסד
העניקה לאפרוריות יופי וגון
ונעלמה.
עם התפוגג ההדר
שנית,
סערה.
[ליצירה]
למרות שהבטחתי פרישה
פשיה, ממזי! אחלה קופירייטינג!
יותר יצירה - פחות יצרים! איזה פאתוס! איזה חזון! איזו אמירה!
וכשאני חושבת על זה... אני כנראה צריכה להעיף מכאן את כל היצירות שלי. הן נבעו מהרבה יצרים. המון.
בעצם כולן תוצר של יצר הכתיבה.
וואלק קשה לי הדיון הזה מאחר ונקודות המוצא שונות מאוד. ואולי זה כי אני בפאזה אחרת בחיים. לא יודעת...
מנחם- הייתי אומרת שהתגובה ה"פרוואית" שלך די עיצבנה אותי. אולי תנסח מחדש ועל הדרך תגיד אם זה מוגדר כאתר דתי.
ומישי- הסברתי את עניין שיר השירים. אין לי כח לחזור על זה, את וכל מי שזה צרם לו מוזמנים לקרוא שוב.
ועל הדרך אני ממליצה על היצירה החדשה של הכותב דלעיל.
לא להבהל, הוא היה בסדר גמור הפעם. חבל לפספס.
סוערה, מוכנה להיות הצנזור שלו ולהפנות אתכם פנימה רק כשזה יהיה בסדר.
[ליצירה]
אמממ...
אז מה, קשה לנו להבין אינטימיות ללא אוריינטציה מינית?
כנראה שכן, אבל זה ב א מ ת מה שהיה שם.
תצטרכי להאמין לי- הייתי שם.
ןלעניין רוח ההלכה- הבית היה פתוח לרווחה לרחוב הסואן.
והוא, עם הדתיות הכמעט פאנאטית של חוזרים בתשובה מחד, והזרימה הטבעית, האנושית שלו- מאידך, תמרן יפה מאוד בין השניים.
שוב, תצטרכי להאמין לי (וגם קצת לסמוך עלי- בתקופה הזאת הייתי אורותיסטית שרק סיימה את המכללה וכל ענייני הלכות יחוד היו שגורות על פיה. מילא עכשיו, כשאני פושטאקית ממש)
ו... קצת לא נעים לי- אני לא מוצאת את ההערה האחרונה שלך כל כך לעניין (וקצת קצת פוגעת) - אם כל כך בער לך להבין מה קרה שם באמת- יכולת לשלוח מסרישי.
סוערה היא חגית.
[ליצירה]
וואו.
וואו.
כתוב מצויין. מעביר תחושות של כאב עם תזמונים מדוייקים וניואנסים שמסבירים את כל הצער והריק.
מצחיק אבל כמי שכתבה על "אבא"- חשבתי אוטומאטית על אבא בשר ודם. שכחתי שיש מעל לזה.
ישר כח.
סו.
[ליצירה]
אההההה
זה אסקופא ב-א'! עכשיו הכל ברור!
אדון נכבד, נחשלותי הלשונית לא הוכיחה את עצמה באותה עוצמה שאתה מוכיח בשיריך השכם והערב.
אסקופה במקורות ובקרב דוברי העברית התקנית- אינה עקב אלא מה שציינתי. צר לי.
וכל שינוי פונטי (א' ה') לא ישנה זאת. צר לי.
תגובות