[ליצירה]
וואו ממש הצלחת להעביר את המסר!!הדרך הידועה כל כך שלעולם לא נגמרת!לצעוד הלאה ולעולם לא להפסיק למרות שבתוך תוכנו אנו יודעים שלעולם לא נגיע אל האופק ולקצה הקשת בענן...
הייתי מציע רק לנקד כמה קטעים כמו "סוֹפה" וסוּפה" זה מבלבל...
קטע מדהים כתבת...=]
תודה לך!
[ליצירה]
אכן,מצטרף לקודמיי,נורא...
הרגש שאת מבטאת כל כך היטב,גורם ללב לרטוט מבכי...
מותר ורצוי לבכות!!לא צריך לפחוד מן הרגש הזה...
כואב עד מוות...
תודה לך...!
[ליצירה]
דווקא שאתה נמצא בתוך הגלים הגועשים קל יותר להפתח אל הכאב,ולא לסבול ממנו כמו בשעת שלווה.
הייתי מגדיר זאת כך "כשגועש מבחוץ,נינוח הוא ליבי..."
תודה!
[ליצירה]
וואו,כמה שאת צודקת!!תמיד צריך לזכור את המטרה שלשמה אנחנו הולכים בדרך שלנו,ולהזכר בה גם בדרך,כדי שתיתן לנו את הכח להמשיך..וככל שנלך יותר נדע שהמטרה שלנו יותר חשובה,וצריך להשקיע בשבילה המון כוחות!
זה הזכיר לי תמיד כשאני נוסע בדרכים אני מסתכל על איזה הר ואומר לעצמי,כמה קשה יהיה לטפס עליו ולהגיע סה"כ עד הפסגה?זה לא הרבה..אבל זו המון עבודה,וכמה שדברים נראים לנו פשוטים,הם צריכים המון השקעה..
כתיבה פשוטה ולעניין,ממש יפהיפה! =]
תודה לך!
[ליצירה]
[ליצירה]
כל כך נכון..וזו הידיעה הכי חשובה בחיים לדעתי,לדעת שתמיד אפשר לתקן ולהתחיל מהתחלה..חיים חדשים,אהבות חדשות,נשימה חדשה..
ממש יפה!
מאוד אהבתי,תודה לך!
[ליצירה]
איך אפשר לשכוח את ליל האמש אם הייתה בו אהבה שכזאת?!כשהלב התרוקן והתמלא בלא הבחנה,ודמעות הצער גם כן אינן נשכחות...חוויה כואבת,מזדהה...
כתיבה מרגשת שלעולם תחרט כדמעתך הזכה הכתובה על הדף,בזכרוני שאותה לא ישכח...
תגובות