סקיצה לעקירה
מ י ב ל א ש
-
מתוך קטסטרופה היסטורית...
משתשמש זה כבר לא בשימוש. עברתי דירה ל-
Miblasch
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מאחר וזו סקיצה אני מדגיש סקיצה על כן הרעיון נפלא ממצה לחלוטין את כולו ולכן כה אהבתי יצירה זו. להערות של אסף ארצי: ישנם דברים מספר שהוא צודק בהחלט אבל במקרה זה עינין הדם הוא נפלא כי אינו זורם מהרגל אלה מהלב השותת והוא מטפורי. מאחר וזו סקיצה שנבחרה לשמש כמודל לציור המקורי אין לקחת בחשבון את כל שאר הדברים מפני שהם ישתנו בהתאם לצרכים של האומן בשעת ביצוע היצירה הסופית. אהבתי והתרשמתי מהיצירה המוקדמת. תודה חיים [ליצירה]
- [ליצירה] חזרה על roots, והפעם בהגדלה. למה הדם נוזל מלמעלה? העקירה היא בכף הרגל. איפה הבורות באדמה שמותירים השורשים הנעקרים? (איפה האדמה? העשבים נראים כמרחפים באוויר) החיפושית מוסיפה חיים לציור, אולי כדאי לכוון אותה מהרגל והלאה, כאילו היא בורחת מתנופת הרגל הנעקרת. הרגל נראית מדויקת ואמיתית, מרגישים את הכאב של התלישה. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! ממש! תודה! אין לי מילם, זה פשוט מרגש עד כאב..... [ליצירה]
- [ליצירה] אני רואה דם אדום, אמיתי. אני רואה את מי שמושך את הרגל. מ י ב ל א ש, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי לכתוב תגובה, אבל אז ראיתי שאסף כבר כתב אותה... כואב [ליצירה]
- [ליצירה] כמו כולם: יפה, אבל כואב- כ"כ. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] זה איור ל"מון" של מאיר פרידמן? דימיינתי אותו שונה... [ליצירה]
- [ליצירה] לא מכירה את "אתמול רבתי עם גיורא", אבל השיר הזה מאוד יפה. כנראה שאלוקים העז לקלקל לו בכל זאת... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרון הרומנטיקאים.... צבעי הפרחים וזוג הכוסות מותאמים יפה! האדום בתוך עלי הכותרת... מי אמר שאי אפשר להשתכר מריחות? אם נצייר מספיק מצבים אידילים ו"נשחרר" אותם לרשת, נראה לך זה ישפיע? : ) אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן. כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל. "אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים. אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, רק עכשיו קראתי. מדהים. אין לי יותר מידי מה להוסיף, רק שהמשפט האחרון, מבחינתי, היה הסוף המושלם. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, תודה! Esperanza זה תקווה, אבל זה גם שם של בחורה, ככה שחשבתי שזה מתאים יותר מ"תקווה"... שוב תודה, מיכל. [ליצירה]
- [ליצירה] יש!!! חשבתי שאף אחד כבר לא יעלה על זה! תודה לכולם על המחמאות והערות ותודה מיוחדת לנשמת!!! [ליצירה]
- [ליצירה] איך זה שאני רק השנייה שמגיבה כאן? שיר יפה ממש. אהבתי במיוחד את הצורה ששברת את השורות - מאוד הוסיף. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי חייבת... איך לפתור את בעייתינו? מה לעשות כאשר אתה נקלע לתוך שיחה, בה אחד מיפי הנפש התורניים, בדברו על מתקפות טרור, אינו מאמין שיש צורך בתגובה נמרצת כנקמה? 1- כנס לשיחה ותשאל האם התגובה צבאית מקובלת עליו. 2- כאשר יגיד "לא", שאל "למה לא?" 3- חכה עד שיאמר משהו בנוסח "..מכיוון שהדבר יגרום למותם של חפים מפשע נוספים, שזה דבר נורא.. ויביא לאלימות נוספת ולהסלמה.." 4- כאשר יגיע למחצית המשפט - הכה בו בכוח בפניו. 5- כאשר תראה שהוא מנסה להחזיר מכה, תעיר את תשומת ליבו, והסבר לו שזו תהיה שגיאה גסה מצידו, וזה מנוגד לערכים שלו שירביץ חזרה, כי הדבר עלול להביא להסלמה ואלימות נוספת. 6- חכה עד שיבכים לטיעון זה, והסכים לא לבצע אלימות נוספת. 7- הכה בו שנית, הפעם ביתר שאת. 8- חזור על השלבים 5-8 עד אשר יבין שלפעמים צריך להכות בחזרה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! גם אני פעם הייתי מציירת קומיקס על פרשת השבוע... הכי כיף! אחלה רעיון - רואים ביטחון בקוים שלך. ממש מקצועיות. תודה! נ.ב.: גם אתה נתקע כשהפרשות מתחילות לחזור על עצמן? [ליצירה]
תגובות