תודה לכל המגיבים ליצירתי זו!
ולאפיזודה חולפת: אני לא שברתי דבר זה צויר לפני
קרוב ל-40 שנה ואם היו שם בנינים חדשים פשוט התעלמתי מהם כי אינם מתאימים לדעתי אל המטרה
אותה הצבתי לעצמי בציור זה אל שמי בדולח ובתי הזהב של העוני והיופי בישן.
חיים
אגב בציור הבא של ירושלים תראו את מבטי לעתיד
על העיר ובה שני מאפינים האחד מגדל דוד ובית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו.
חיים
[ליצירה]
אהבתי מאוד את הציור, הגוונים שבחרת מוציאים את כל הזהב והזוהר של העיר, ככל שהסתכלתי יותר בתמונה כך מצאתי יותר דברים ברורים בעיניים
שזה מדהים
וואו
צ'וקו
[ליצירה]
הדס היקרה אהבתי מאד בגלל הנושא שעליו כתבת,
אולם אורכו של השיר דומה ומזכיר לי בלדות.
ושיר ככל שמאריכים אותו מאבד בהמשך הקריאה את חוזקו.
מאחר ואת תמיד אהבת להאיר בלהעיר חייב אני לומר לך את האמת את פשוט נסחפת בכתיבתך אשר גורעת בתוכן והעוצמה של שירייך טובעת במילותייך עצמך!
על כל היופי וכתיבה נוגעת ככל שלא תהיה!
לםיכום: תחשבי על זה.
בתודה ובתקווה שבהבנה:
חיים
[ליצירה]
בשיר זה רציתי להשוות את האדם אל העצים
והאזוב שעל הקיר על מנת שבני האדם לא ירימו ראש,
כיוון שאין לעולם לדעת את שילד יום.
ולמרי מן הים שלום לך וברוך שובך אלינו, לגבי הערתך
על כך שמה שלא יהיה, כסמל האילנות תמיד ישארו.
סמלים לא תמיד משקפים את המציאות הטהורה,
כמו היונה הצחורה שהינה סמל לרוך והאהבה,
שעה שאין בוגדנית מימנה בתבל וגם מהאגואיזם שבה
אין להתעלם. וישנן עוד דוגמאות לסמלים אז מה?
הם רק סמלים ותו לא.
תודה לכל המגיבים וערב טוב לכולם.
חיים
תגובות