בתוך שמים
אין זמנים.
השארת עקבות
של עננים
שנשארו תקועים
בגופי.
אז החלטת
להשאיר לי
שמים חלולים
וזכרונות מפוארים
שעטופים בנייר של מתנה
או בנייר של עיתון,
ואני פתאום בכיתי
נתקעתי בהרים אפלים.
[ליצירה]
****
אין לי מושג אם ירדתי לשורש העניין, אני רק יודעת שכדי לפתור בעייה מסויימת זה להיות מודע לה ולהודות שהיא קיימת, יש כאן תחושה של הכרה באמת ומשם הדרך לפיתרון קלה יותר....
[ליצירה]
גם אני
גם אני חושבת שאין זה מיועד לקטגוריית השירה,
המון רגישות המון אהבה המון כאב.
עם זאת אני חושבת שיש מקום להשמיט כמה משפטים משום שזה ארוך מידי,כי הכתיבה היא טובה וגם התכן
זאת דעתי.
תגובות