יפעת, את מרשה לי להשתמש במלים הללו? (בלי לגלות שזה ממך). זה בדיוק מה שהרגשתי ולא מצאתי מלים פשוטות כמו: אני אוהבת, בחיוך, ולהודות שעם
כל הצער
יש פער.
והגשר? היכן הוא?
שבוע רך ואוהב
קבלי את הזדהותי המלאה..
התחברתי לתחושה ובדרך כלל אני "כועסת" כשיש קטעים כל כך קצרים אבל הקטע הזה היה לעיניין..עם הפשטות והאמת שבו..
לפעמים אנחנו זוכרים את מה שהרגשנו וכל כך רוצים לשמר את התחושה אבל האמת היא שהפער כבר נפער...והאדם שמולנו הוא לאו דווקא האדם שאהבנו..(ואולי אנחנו לא האדם שהוא אהב?!)
[ליצירה]
יפעת, את מרשה לי להשתמש במלים הללו? (בלי לגלות שזה ממך). זה בדיוק מה שהרגשתי ולא מצאתי מלים פשוטות כמו: אני אוהבת, בחיוך, ולהודות שעם
כל הצער
יש פער.
והגשר? היכן הוא?
שבוע רך ואוהב
[ליצירה]
קבלי את הזדהותי המלאה..
התחברתי לתחושה ובדרך כלל אני "כועסת" כשיש קטעים כל כך קצרים אבל הקטע הזה היה לעיניין..עם הפשטות והאמת שבו..
לפעמים אנחנו זוכרים את מה שהרגשנו וכל כך רוצים לשמר את התחושה אבל האמת היא שהפער כבר נפער...והאדם שמולנו הוא לאו דווקא האדם שאהבנו..(ואולי אנחנו לא האדם שהוא אהב?!)
[ליצירה]
זה כאילו מרגיש כמו איזה שיר תקווה....אבל למעשה...זה לא עובד ככה רוב הזמן...אם רוצים משהו צריך להתאמץ בשביל זה...סתם לשוט על פני הגלים לא תמיד עוזר...זו דעתי בכל אופן..
[ליצירה]
אם אתה נותן הזדמנות לפחות תנסה להאמין שזה יכול באמת להצליח...אחרת מה הטעם? מה המשמעות?
זה קצת קשה לתת אמון במשהו שהוא מרגיש לא בטוח מראש...אבל לך תדע...אולי זאת הזדמנות אחרונה שתוביל משהו טוב...
תגובות