חסר לי רק שורה אחת בסוף במשקל "שום רגש טוב אינו מפציע"..
וכבר אמרתי לך מה דעתי על מלנכוליות צרופה..
"אתה אוהב את הפוזה המלנכולית הזאת, את אומרת. אתה מחפש ומוצא את זה, אתה מכור. אתה לא יכול אחרת. לפעמים אני שונא את הכנות שלך אבל נדמה לי שאת צודקת. אני מחפש ומוצא את זה.
כנרה שאני לא יכול אחרת".
עצב הוא כלי, שלב בדרך ל-
אסור להישאר תקועים,
מכורים.
ואגב, החברים של נטאשה, כמובן.
[ליצירה]
חסר לי רק שורה אחת בסוף במשקל "שום רגש טוב אינו מפציע"..
וכבר אמרתי לך מה דעתי על מלנכוליות צרופה..
"אתה אוהב את הפוזה המלנכולית הזאת, את אומרת. אתה מחפש ומוצא את זה, אתה מכור. אתה לא יכול אחרת. לפעמים אני שונא את הכנות שלך אבל נדמה לי שאת צודקת. אני מחפש ומוצא את זה.
כנרה שאני לא יכול אחרת".
עצב הוא כלי, שלב בדרך ל-
אסור להישאר תקועים,
מכורים.
ואגב, החברים של נטאשה, כמובן.
[ליצירה]
נשמתי!!...
הדימויים שלך פשוט מקסימים!! הם כ"כ מקוריים ומעוררים את הדימיון...מדהים!!!!!!!!!
מעבר לזה הבנתי והתחברתי(למרו של7 ק"מ עדיין לא הגעתי....)
[ליצירה]
הרעיון והצליל יפה אבל משום מה הכל היה נראה לי מלא סתירות לדוג' :"אותך אדע במעשיי"
מול:"אעבוד ולא אדע את מי"
יש בך מודעות עצומה לישות שמאחוריך אך אתה עדיין כותב שאינך יודע את מי אתה עובד.. דווקא הרעיון של לא להסתכל אחורה אלא כמו שכתבת לדעת במעשים היא לדעתי ידיעה אמיתית יותר. איך ניתן לעבוד ולא לדעת את מי כאשר מעשה העבודה עצמו הוא הידיעה??
[ליצירה]
[ליצירה]
מאמי שלי!!!! זה פשוט מרהיב!!!!
דימוי מהממם והשיבוץ של רש"י גדול!!!
"עוד נדע ימים טובים מאלה.."-(מצטערת על הפלצנות אבל זה מה שעלה לי לראש...)
תגובות