תודה. בהתחלה השיר זרם תחת ידי, אך לא התחברתי לאף מילה. החלטתי להוסיף את הכותרת [שנות אלפיים] והיא שינתה את פני התמונה. פשוט לא יכולתי להשלים עם זה שהיאוש הוא חלק ממני, אז השלכתי אותו על התקווה בשנות האלפיים.
[ליצירה]
תודה. בהתחלה השיר זרם תחת ידי, אך לא התחברתי לאף מילה. החלטתי להוסיף את הכותרת [שנות אלפיים] והיא שינתה את פני התמונה. פשוט לא יכולתי להשלים עם זה שהיאוש הוא חלק ממני, אז השלכתי אותו על התקווה בשנות האלפיים.
[ליצירה]
השיר גרם לאסוסיאציה מעניינת למשהו שסיפר לי אבי: כשהיה ילד קטן, הודיע לאימו שהוא רוצה לראות את ה' עכשיו. אימו, אישה צדיקה וקדושה הזדעזע ונחרדה מהמחשבה, שהרי "לא יראני האדם וחי".
זה החיסרון הבולט שלנו כבני אדם לעומת מי שאינו חי. לעומת אלו שיכולים בשפה ברורה לשבח ולדעת באמת על מה הם מדברים
[ליצירה]
לוגן, כשחשבתי על השם "וסופה אליו לשוב", מה שעמד לנגד עיני היה המשפט "כי מן העפר נוצר הוא וסופו אל העפר לשוב". כיון שהסוף הוא ידוע, כתבתי אותו מההתחלה.
[ליצירה]
אני מזהה רגשות כל כך מוכרים... אם יש איזה סיפור רקע שהוליד את השיר, אני מאחלת לך שתקומי ותחזרי לחיים. אף אדם בעולם אינו רשאי ליטול ממך את חייך
תגובות