הי, אני מכירה אותך.
גם יצירותיי (הדלות) מתפרסמות באתר (דל?) זה.
אני חברה של איילת,
זהו, תמיד נחמד לראות אנשים שמכירים,
אפילו שהם רק אחים של...
ד"ש לאיילת (נראה לי שכבר אמסור לה בעצמי.)
[ליצירה]
שלום
הי, אני מכירה אותך.
גם יצירותיי (הדלות) מתפרסמות באתר (דל?) זה.
אני חברה של איילת,
זהו, תמיד נחמד לראות אנשים שמכירים,
אפילו שהם רק אחים של...
ד"ש לאיילת (נראה לי שכבר אמסור לה בעצמי.)
[ליצירה]
ושוב, נפלא!
סוף סוף הצלחתי להמציא הליך חכם: התגברתי על יצרי והחלטתי לצרוך את היצירות של קוד יוצר 441 אחת אחת, ולפרקים. זה אמנם יוצא יום יום, אבל אני בסך הכל בשר ודם.
לזה קוראים עצמות לחיים גבוהות ולסת איתנה. יופי של פרופיל!
בנימין.
[ליצירה]
ה'תשס"ו
שואת ההתנתקות, כאב הגלות.
צפירת יום השואה בשנה הקרובה תטמון בחובה את כאב גלותנו שלנו. את כאב העם היהודי שהקים צבא בארץ-ישראל ושיסה אותו באחיו היהודים - רק מפני היותם יהודים. את כאב העם ששרד את היטלר, וניסה להמשיך את דרכו.
ואל תקפצו עלי עם טענות כלפי השוואות קשות. טענות על זלזול בזכר השואה ושאר מיני שטויות.
לו היו מספרים להיטלר ברגעיו האחרונים בבונקר בברלין על תוכנית חדשה שבה יגרשו יהודים את אחיהם במדינתם שלהם, באטימות, באכזריות, ברגישות ונחישות, יש יסוד סביר להנחה שהיטלר היה אומר: "אז אני יכול ללכת בשקט...".
ועל אף הכאב -
נשמיע את הצפירה.
עצם השמעתה היא נצחוננו.
עצם שרידתנו הוא נצחוננו.
עמנו הוא זה. אחינו הם אלו. ואף אלו. ואף אלו.
תגובות