[ליצירה]
איילת,
"ואין לנו רשות להשתמש בהם"
האור של שלושים וששת הנסים כל כך גבוה - ל"ו צדיקים שמאירים לעולם כולו, שאיננו יכולים לראות אותם בכלל, לולא עמד שם היהודי הפשוט - השמש. עם ישראל הוא החנוכיה של רבש"ע שניצבת ומכריזה בפרסומי-ממש שיש אמונה, יש אור.
"שלהבת-נר נשמת-נר-תמיד" - נשמת עם ישראל היא להבה שבוערת תמיד "ובלבבי משכן אבנה... ולנר תמיד אקח לי". "נסיך ו(...)נפלאותיך ו(...)ישועותיך" מופיעים עוד קודם. ה"עורה!" של עם ישראל, הוא הוא שניתן לעולם לראיה מכיוון שאין לנו רשות להשתמש באור הטהור.
[ליצירה]
אז ככה:
אם תפתח בתהילים נ"ט (בפסוקים ז' ו-ט"ו), תמצא את המקור למילים. המלך-המשורר הג'ינג'י מדבר על התקופה האחרונה ממש בגלות (הלילה, הערב), לפנות הבוקר - הוא שחר היום החדש, היום שכולו שבת, הגאולה. (הדימוי הזה מופיע גם במזמור צ"ב - "בלילות" יש לנו רק "אמונתך"; "בבקר", מנגד, נספר "חסדך" - שבו האמנו).
[ליצירה]
א.
מוות לערבים! ב. מאין לך שאינני מתבגר מלא-הורמונים כהגדרתך? ג. משה רבינו, זוכר אותו? הוא היה בן 119 כשריבונו של עולם הבטיח לו שלא ייאסף אל עמיו לפני שיזכה לנקום את נקמת ה' במדיינים. משה נתאווה (!) לנקום בהם! וכל-כך למה? מפני שהם שלחו את בנותיהם להחטיא את ישראל. איפה אנחנו ואיפה הם. על פיגועי התאבדות דוד מלך ישראל, הג'ינג'י נעים הזמירות, היה מביא לא מאתיים עורלות פלישתים, אלא מאתיים א ל ף ראשי פלשתינים. צא ולמד.
[ליצירה]
שורו הביטו וראו
שונא היהודים היהודי הרים את ראשו.
א. יש קדושה בקרקע: אחרת מתפרק כל הבניין של השמיטה.
ב. אני יודע שתצדיק את המחבל. מובן מאליו.
ג. "א-ל נקמות ה', א-ל נקמות הופיע, הינשא שופט הארץ" איזה יום מתאים בחרת לך.
תגובות