איי לאב יו איש אחד! איזה כיף לקרוא את זה אגיין אנד אגיין. היר איי אם, קופצינג פרום אינגליש טו היברו, פוסח לי משפה לשפה.
כל כך כיף לעיניים לקרוא, ולפסוח כמו על סקייטבורד ממפלס למפלס בטקסט הקדוש.
והכי חשוב, נפשי צהלה בקרבי בעת הקריאה.
חן חן!
ממש "אחרי בלותי היתה לי עדנה..." ((: (פתאום נזכרתם להגיב על זה)
אז ככה הרעיון מבוסס על הקשר בין פסח לתשעה באב (שיוצא תמיד באותו יום בשבוע עפ"י הלוח כפי שהוא מסודר בימינו) הקשר הזה מוזכר גם במדרש (לשאלתך מר נפש...) ו....כן (גם זה לשאלתך נפש (: ) כשכתבתי את המשפט התיחסתי , למצב הדתי שנוצר בעקבות השיבה לארץ (ועוד , ואכמ"ל) ולפתע הבליח הרעיון שאפשר אולי (???) לתרץ אותו חלקית , כך .....
הסבר מספק ???
בכל אופן תודה לכו-לם
חיממתם את ליבי ....
שבוע טוב .
[ליצירה]
ווי!
איי לאב יו איש אחד! איזה כיף לקרוא את זה אגיין אנד אגיין. היר איי אם, קופצינג פרום אינגליש טו היברו, פוסח לי משפה לשפה.
כל כך כיף לעיניים לקרוא, ולפסוח כמו על סקייטבורד ממפלס למפלס בטקסט הקדוש.
והכי חשוב, נפשי צהלה בקרבי בעת הקריאה.
חן חן!
[ליצירה]
וואווו , תודה ...
ממש "אחרי בלותי היתה לי עדנה..." ((: (פתאום נזכרתם להגיב על זה)
אז ככה הרעיון מבוסס על הקשר בין פסח לתשעה באב (שיוצא תמיד באותו יום בשבוע עפ"י הלוח כפי שהוא מסודר בימינו) הקשר הזה מוזכר גם במדרש (לשאלתך מר נפש...) ו....כן (גם זה לשאלתך נפש (: ) כשכתבתי את המשפט התיחסתי , למצב הדתי שנוצר בעקבות השיבה לארץ (ועוד , ואכמ"ל) ולפתע הבליח הרעיון שאפשר אולי (???) לתרץ אותו חלקית , כך .....
הסבר מספק ???
בכל אופן תודה לכו-לם
חיממתם את ליבי ....
שבוע טוב .
[ליצירה]
יפה .
בהתחלה יש קטעים ממש מבריקים (בעיקר ה"דראמה" עם שלה יהודה ובת שוע .)
ההמשך ובעיקר הסוף קצת מפוספסים להבנתי . (או שלא לגמרי הבנתי מה את רוצה לומר בהם... דהיינו שהמסר לא מספיק בהיר לפי ראות עיני ...בעצם אולי חוסר הבהירות לעין הוא ה"מסר" ???)
אני רואה שלקח לך המון המון זמן לסיים את הסיפור הזה ... (דיברת עליו עוד לפני חצי שנה בערך, לא ?)
בכל מקרה יפה , ואם תוכלי להבהיר קצת יותר
את הכוונות הנסתרות , אשמח .
[ליצירה]
תגובה לסימן שאלה
א. תודה לך ,בזכותך קראתי שוב את השיר , שהזכיר לי כמה דברים שקצת שכחתי ...
ב. בנוגע לשאלותיך :
1. המיוחד בשבועות הוא שנאמר בו "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש" (הציטוט מהזכרון , נדמה לי נמצא במועדות שבפרשת אמור) ועפ"י זה נוצרה בי תובנה , על המעבר מתפיסה כמותית-מספרית , שמופיעה בימי הספירה , אל תפיסה מהותית-שמנית (דהיינו של קריאה בשמות ) ששייכת ליום החמישים , חג השבועות .
2. בנוגע לחמץ :
נאמר : "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'"
ולכן כל המנחות כולן הן של מצה . (יש סוגים שונים של מנחות , אבל כולן אינן חמץ)
רק בחג השבועות יש את קרבן שתי הלחם , שהוא של חמץ (וממנו באמת לא מקטירים למזבח) \
וגם לקרבן תודה , יש לחמים נלווים , שאחד מהם חמץ . בכל מקרה נושא המנחות מצריך לימוד "מעט" יותר רציני לכשעצמו....
תודה על התגובה .
תגובות