ברחובות אפלים
כשהייתי שבויה.
כמו שוקעת בתוך רפש
והצל שלך
כמו הופך לאבק שריפה.
לא תוכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
ברחובות אפלים
כשהלכתי כבולה.
כמו מתאבלת
על קבר.
והדם שלך
כמו הופך לצבע כחול.
לא תטכל לגעת בי
אפילו אם תחיה.
מאי 2000
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רציתי לומר... שהשיר הזה כל כך נגע לי, תחושה שאני לא ממש יודעת להסביר אבל הוא פשוט גרם לרשרוש בלב, שיר שכביכול פשטני אך מדהים- לטעמי. אהבתי נטע. [ליצירה]
- [ליצירה] לטעמי.... שיר מצויין!אהבתי ,מילים משכנעות. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה. [ליצירה]
- [ליצירה] *** מצויין, קצר אך זורם. אהבתי את השיר ומשום מה התחברתי אליו. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! העברת בצורה מאוד יפה את הכאב הזה, את הייאוש, החוסר רצון, כוח, "לא רוצה להפסיר לעשן אפילו לא בשבילך" אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ..... מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שזה נכון, כמה ש"להם" קשה להבין..... הזדהתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] +++ וואלה נחמד! אהבתי את המשפא "ויש ללב חוקים משלו" אני חושבת שזה נכון [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה רבה על הפירגון!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] **** אין לי מושג אם ירדתי לשורש העניין, אני רק יודעת שכדי לפתור בעייה מסויימת זה להיות מודע לה ולהודות שהיא קיימת, יש כאן תחושה של הכרה באמת ומשם הדרך לפיתרון קלה יותר.... [ליצירה]
תגובות