זה כמו אחרי פיגועים, לא עלינו, קודם כל מקווים שלא נפצע או נהרג מישו שמכירים וכשזה קורה מצטערים שלא מכירים אפילו מישו אחד, כי אז קשה יותר לכאוב באמת...
שלא נדע צער.
פשוט, אני מכירה המון אנשים שכן חשבו את זה. וגם לא מנקודה של "לא להתחבר לצער".
זה אכן אגואיסטי, אבל- תחשוב מנקודת המבט של מי שאומר את זה.... ילדה בגן, אפילו, רואה את כולם עצובים, מתפארים בדודים הגיבורים שלהם, שמתו במלחמה. תראה את אלה שיצאו ממנה חיים, אבל בלי עין או משהו כזה. זה הערצה, סגידה אליהם.... במובן מסויים.
אבל...
מכיוון שנתת את זה ככה במשפט אחד הקורא (שבמקרה זה הוא אני) לא מצליח לפתח אמפתיה כלפי הדמות שאומרת.
נכון שכולנו לפעמים רוצים סיבה שנטיל בה את כל סיבות הצער שלנו ועוד זה יהיה לגיטימי, והעולם יחבק אותנו, אבל משפט כזה תלוש מהקשרו לא גורם לי להתחבר אליו, על אף שיש בו מן האמת.
[ליצירה]
נכון...
זה כמו אחרי פיגועים, לא עלינו, קודם כל מקווים שלא נפצע או נהרג מישו שמכירים וכשזה קורה מצטערים שלא מכירים אפילו מישו אחד, כי אז קשה יותר לכאוב באמת...
שלא נדע צער.
[ליצירה]
באמת?
פשוט, אני מכירה המון אנשים שכן חשבו את זה. וגם לא מנקודה של "לא להתחבר לצער".
זה אכן אגואיסטי, אבל- תחשוב מנקודת המבט של מי שאומר את זה.... ילדה בגן, אפילו, רואה את כולם עצובים, מתפארים בדודים הגיבורים שלהם, שמתו במלחמה. תראה את אלה שיצאו ממנה חיים, אבל בלי עין או משהו כזה. זה הערצה, סגידה אליהם.... במובן מסויים.
[ליצירה]
אני חושבת שזה נכון
אבל...
מכיוון שנתת את זה ככה במשפט אחד הקורא (שבמקרה זה הוא אני) לא מצליח לפתח אמפתיה כלפי הדמות שאומרת.
נכון שכולנו לפעמים רוצים סיבה שנטיל בה את כל סיבות הצער שלנו ועוד זה יהיה לגיטימי, והעולם יחבק אותנו, אבל משפט כזה תלוש מהקשרו לא גורם לי להתחבר אליו, על אף שיש בו מן האמת.
[ליצירה]
[ליצירה]
מתקרבת....
לוידעת מה אני עושה פה ב6 בבוקר, אבל אני פשוט יושבת פה ב6 בבוקר, ובוכה מול המחשב, ו....
וואו. זה כל כך עצוב..., אהבתי את הקטע של החלום, ממש יפה.
[ליצירה]
[ליצירה]
..
סיפור טוב. גם ההוא המקורי, אבל גם זה.
אני חושבת שסוערה ממש קלעה כשאמרה - עגמומיות רגועה. זאת בדיוק ההרגשה מנקודת המבט של תמר. נו, אז זה הלך. והוא היה רע אליי. וגם הוא יילך אל הכתם. עגמומיות רגועה, מחוסרת ציניות. הולכת עם עצמה.
אגביוּת כזאת.
שבוע טוב.
[ליצירה]
[ליצירה]
זמן טוב לקרוא את זה שוב.
מה אתם חושבים, אחרי ה5765 שנים האלו, ערימות העפר נקראות אדם?
[ליצירה]
וואו.
זה שיר מדהים.
מדהים.
יפה.
אין לי מילים.
(למרות שנראה כאילו יש כמה טעויות דקדוקיות, שׁפתיך עם נקודה בצד ימין של השי"ן? אז לא הבנתי את המילה. תזכורי? אמותה? זה רק בשביל הקצב? המילה יפה כך יותר, אבל זה מוזר..)
פשוט,
וואו.
(אוף, תגובה חסרת תוכן. לא אוהבת להגיב ככה. אבל זה שיר מדהים.)
[ליצירה]
וואו, טל!
בתור חברת מערכת עיתון, אני נדהמת ממך!
בי"ס לאומנות, לא שופטים, אוי, את קורעת....
צילום מדהים. (מציאת העומק בכל דבר, כישרון אדיר.) (אבל גם האיכות טובה. יצא מה שרצו שייצא.)(לפחות כך נראה.)
תגובות