צאי נשמה נשכחה
מצאי מקומך
קומי, רמוסה מעוכה
היי את בעצמך
השתחררי מכבלי השקר
התעטפי לך בפנים באמת
הרוע ממך יעקר
ייתלש, ייבול ומת
קומי נשמה נשכחה
השקר-מחי
קומי צאי מתוך חשיכה
כי ה' גמל עליכי.
לומשנה גמלו
-
מצאוני השומרים הסובבים בעיר. היכוני, פצעוני, נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אין לי מה לכתוב בכותרת קיבירבוימךויוסיפולךשנותחיים. איכותי. מעניין. שיר חי, זורם, עם תיאורים מרנינים. רק הסוף קצת מדכא/עצוב/מבואס/מפוחד או שלא הבנתי נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] הצילו אני טובע!!! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יפה! איך עושים כזה דבר? [ליצירה]
- [ליצירה] פתחיה, קרעת אותי! אני שואל את עצמי אם מישהו באתר הצליח פעם לדחוף כל כך הרבה פרטים אישיים בתגובה אחת... אבל ניחא, אתה מתוק:) [ליצירה]
- [ליצירה] * כמה נאיבים היינו עד שבאה המגף ודרסה את התקוות כולן. - בדיעבד עושה לי חשק לבכות. [ליצירה]
- [ליצירה] מ-ז-ל טוב!!! סימן טוב ומזל טוב, סימן טוב ומזל טוב! עוד ישמע בהרי ייוווודה ווובחוצוות ירושליייים!!!! (רגע, זה לא ממש קשור, הא?) לקח זמן לקלוט ש: טו"ב זה 17. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש אויש:( זה כל כך עצוב, וכתוב כל כך טוב. אויש!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מתי נבין? רק מתי שנרד מהעץ הגאוותני שלנו ונפסיק לחשוב שאנחנו הבייביסיטר של העם. [ליצירה]
- [ליצירה] הלוווו, הרגעו! זה ענתיקה, הדבר הזה. היום אני בנאדם שמח (?!) אוף, ציפור, אני לא כותב רק דברים עצובים זה לונכון, ס'תכל ב'ראיון בלשכה'. ויש עוד כמה. [ליצירה]
- [ליצירה] !!! ענק! הצחקתני רבות! הגננת שלי עוד היתה בסדר יחסית לרב מכיתה ד' שהביא לי כאפה. טראומה לכל החיים. אה, הוא גם שם לי סילוטפ עבה סביב הכיפה והשיער אל מתחת לסנטר בגלל שרצתי במגרש עם כיפה ביד. אז הגננת בסה"כ בסדר. זה מצחיק! [ליצירה]
תגובות