אתה תמיד מדהים אותי
כשאתה מצליח לדבר אותי
ולהאיר מקומות שטרחתי להצל.
אתה תמיד מדהים אותי
כשאני פוגעת, ובמקום להיפגע
אתה שומע מה עומד מאחורי:
לא מלים מפלחות,
לא מבט קודר,
לא עלבון צורב,
ולא טינה,
רק צורך
לזכות באישור נוסף
לאהבתך.
[ליצירה]
אוהוהו!
נגה נגה היקרה.
זה הרבה הרבה יורת חזק, נוקב ואמביוולנטי מה"כן לא" שלי.
קשה, ואת מעבירה את הקושי לקורא - אני בכל אופן הזדהיתי עם כל הלך החשיבה.
ואיזו שפה!!!
תענוג.
לא ברור לי, אם המכתב האמור נכתב בעיצומו של הקשר, או לאחריו... חשוב לי להבין את זה, כי נראה לי שזה הכרחי להבנת הקונטקסט והאינטונציה של הדברים שאת כותבת בו.
בוקר טוב!
[ליצירה]
כל כך יפה
ומוכר, מוכר מאד.
אך אני מניחה, שכל עוד היא מבטלת את עצמה, היא לעולם לא תוכל לדעת אם הוא בחר בה בזכות עצמה...
הפתרון למצב פרדוקסלי מתמשך שכזה הוא פשוט להפליא וקשה ביותר - להיות עצמך! עד הסוף!
[ליצירה]
אכן, ענק!
כמה שזה מצחיק, ככה זה נכון, לצערי.
ואני חולקת על סוערה, במחילה, מאחר והקטע הפסיכוסופי הזה - מנסיוני - שמור בעיקר לגברים. אנחנו, הנשים הסתגלניות להפליא ממהרות להפנים את האמת הכואבת, שנסיך - שלא לדבר על סוס לבן - אינו קיים. הגברים, בחלקם הלא קטן, מסרבים, פשוט מסרבים, להפנים שכנראה אין סינדרלה/רפונזל/שלגיה, ומצפים לזבנג שיכריע את ליבם הדואב ממבט ראשון.
אבל זו טענה שאני יודעת כי היא טעונה ביסוס אמפירי.
אשוב למעבדה, ואנסה לבססה.
כך או כך - גדול!
תגובות