חבל על חיים,
שכחבל נכרכו
עם קשרי קשרים
בלי קשר קיימא.
חבל עליהם
ועל מה-
שלא היו,
כי סיבוב נפתוליהם,
יכרכם לאדמה.
חבל על אדם,
שנשם נשימתו,
ואיש אין בלתו
כי מאש היא חיותו,
חנק בגרונו
חיי שאריתו,
חבל על חיים
של חטא ושל עורמה.
[ליצירה]
גדול - הבנתך עמוקה מני ים
רק להוסיף בהמשך לדבריך המחכימים, כי אם אצל אלתרמן מנוחתו עדן, השעון גמגם, יודע-ולא יודע היכן הוא ומהו כיוונו בחיים, הרי שאצל ידידנו הירושלמי (מזרח ירושלים?) השעון ה-ו-ל-ם!!! הכיוון ברור והדרך נטויה!!
אביב - יישר כוח על פרשנות נהדרת!
[ליצירה]
נשמע כמו משל
לשרון ונתניהו
(המלך ה"גיבור" ושר הכספים) ושכבת העם התחתונה (הנסיכה המכוערת שאפאחד בעצם לא רצה אותה)
יפה, כתיבה מוזרה אבל מיוחדת בדרכה.
[ליצירה]
ואווו
אהבתי. חדשני ומקורי, ועם זאת, כל מספר וכל משוואה כל כך מדברת ומספרת.
זה לא מספר - זה סיפור!
התליון קצת בסוף הפריע לי, אבל מי סופר אותו בכלל?
[ליצירה]
אסתר צודקת
עכשיו חזרתי מבית אבל שנפטר מהמחלה הידועה בגיל 63.
גם שם שמעתי רטינות: איפה הקב"ה? הנפטר בנה בית כנסת בשבילו וזו התמורה שקיבל??
ואני אומר: מודה אני לפניך ד' שנתת לו 63 שנות חיים ויצירה ועשייה לכבודך. ב"ה.
וגם אם היה חי רק 16 שנה כמו בנו ז"ל שאיבד ממחלת לב, גם אז: מודה אני לפניך שנתת לו 16 שנות יצירה.
וגם שנה, וגם חודש, וגם יום.
[ליצירה]
נשמעות?
אולי באמת רק "נשמעות" אבל לא ממש חזקות?
לא ממש מחזקות.
כי כשקר בפנים, נורא, קר.
שום מילה לא תוכל לחמם.
רק רגש שפורץ מבפנים.
נהר המיטהר - שמח כתמיד לראות את יצירותייך!
תגובות