אין האור מאיר- אלא מתוך החושך.
(שלט על הקירות, שרד יומיים בערך עד שהורידו אותו.)
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * בגלל זה אנחנו רואים מהשחור של העין... [ליצירה]
- [ליצירה] ... איך את רואה את זה? תסבירי. זה חשוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ==> אם לא היה חושך- לא היה אור, כי לא היה מה להאיר. ואם תדליקי פנס באמצע היום, זה לא יוסיף שומדבר. רק כשיש חושך, אנחנו מבינים כמה אור יש, בעצם. נפקא מינה- בשעותינו הקשות, כל הטוב מתגלה. ורק להסתכל מסביב- ורואים כמה שזה נכון. בקיצור-- אופטימיזם. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, להזדהות, ממש. כאילו- היי, עכשיו אמרתי את זה- אם אני אמות יהיה ככה וככה. איך שיזכרו אותך לנצח. אה, יהודית- אנחנו מסתכלים. יש לך בעיות עם זה? :) [ליצירה]
- [ליצירה] יופס. פעמיים. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא אלים זה טוב. הרבה אָלים. הוא אלים, אתה אלים, כולנו אלים, במיוחד באדום ככה, ככה אני אוהבת. אדום אדום אדום, המון אדום יוצא נשפך אלים אלים, במיוחד בשלכת. ---- סתם, נוסטלגיה. הזותי מהלוני טונס כמובן אמרה את זה פי אלף יותר חמוד ממני. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, כמובן - את. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מתחילה לחבב את היצירות האקראיות, שם, שמאל למטה. [ליצירה]
- [ליצירה] ללומשנה גמלו- יש לי קטע בשבילך - אולי היה לך קצת קשה לרדת בימים האחרונים מעט עם החץ, קטע שכולנו קצת שכחנו ממנו, קטע פלצני שלא ברור מה הוא עושה שם, קטע. "זה מגיע ממקומות שונים הוא עושה זאת כי רצה כבר המון זמן לפרסם ולא ידע איך והיכן וכמה ומתי היא כתבה סתם למגירה לא חשבה שיראו את זה בשום צורה. היא חשבה יאללה שיהנו כולם למה שאשמור רק לעצמי? והוא חשב רק שאיך קוראים לה לא תיכנס ותראה מה בגללה עשיתי למילים היא אמרה המילים האלה עושות לי טוב - הזקנים האלה יודעים לכתוב והוא חשב וערימת טענות לטובתו כאלה שטויות מי מסוגל להגות?? והם ישבו בבית מול המסך עטופים בפוך ותה קר לצידם קראו חידודים וקצת סיפורים הלכו לבדוק מה קורה עם הילדים. כל אחד והמקום שלו אצלו זה בעולם ,אצלה זה בפנים, כי אנחנו בעיקר כאלה שמבטאים. " קטע חסר כל חרוזים. שאם מישהו רואה אותו, מה שבטוח - זה לא מה שיגרום לו להיכנס לאתר. נו, שיהיה. בכל אופן, הפואנטה בדברים שלי היא, שגם יצירה ברמה של כיתה א' [דבר שכמובן שיצירתו של חגי לא מתקרבת אליו, ועל כך כולנו מסכימים, כמובן], תיכנס לכאן. השאלה כאן היא על מהות האתר. [מי אמר עיתון בית ספר..?] הוא אתר שנותן במה [שום במה! שנותן צורה!] טוב, שנותן צורה ליוצרים צעירים [ההוא והיא מהקטע הלז] לעשות מה שבראש שלהם, ושיגיבו להם. על כן, המשפט ההוא שאמרת - "ברור שפה מדברים על איכות וטיב היצירה, בסופו של דבר האתר הזה הוא אתר לפרסום יצירות, ואם הוא רוצה להמשיך ולהיות כזה, אני חושב שצריך להכניס בו קצת פרופורציות של אומנות." - מוטעה מיסודו. אתר לפרסום יצירות. מה זה יצירה? האם ציור של ילד בן שנה יכנס לכאן? פרופורציות של אומנות? כמו שטל אמרה, לפי מה אתה הולך? מה הקריטריונים שלך? האם יצירות של ילדים בני שנה יהרסו את האתר? יש פה יצירות שלא היו נכנסות לשום מקום שמחשיב את עצמו, וגם לשום מקום שלא מחשיב את עצמו. אבל פה זה יותר מאתר של יצירות. יש כאן קהילה. קהילה יוצרת. היצירה היא הרבה מעבר ליצירה. היא כוללת גם את האדם שמאחוריה. אי אפשר לפסול כלום. לילה טוב, עדי. (שצריכה לנסות להתחיל ללמוד לנסח את עצמה באופן ברור ומובן.) [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, "ומלמדין אותו [את העוּבּר] כל התורה כולה... וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה." (נידה ל:) המחשבה האחרונה שעוד נותרה לו לנחוץ. (אוף. השיר של אמיר גלבוע לא כאן. הוא יפה, ומתאים.) הסקרנות התמימה של הילד. היעדרותה של האם מהתמונה. רק האב בעולם שלו. אוהב, שליו, שלווה כזאת, דממה, אומרים שממש שקט שם בשניה שאחרי. אהבתי את כל המשמעויות השונות של האצבע, שיר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ. כתבתי הרבה, ואז חשבתי שעדיף שלא. אהבתי את כל ההתנהלות של הזמן בשיר. השיר הוא כביכול מעל-הזמן. וכולו נותן את ההרגשה הזאת, של איטיות - אך שם השיר הוא "פרידה מהירה". קביעות של זמן - מול השתנות ותהליכים. הזמן עוצר, קופץ, רץ, שוחה לאיטו, והכל בבת אחת. זה יפה. דבר שני שחשוב לומר, קשה להתקדם ככה. השאיפות ישאוך אל העננים ויקלו ממך את משאך, אבל התככים יגרמו לך להשתכשך בבוץ טובעני. וקצת קשה ככה להתרכז במשהו. עוד חודש בדיוק ראש השנה. מותר, ואף רצוי, להתחיל כבר מעכשיו את התשליך. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי.... אבל כל הרע, והטוב שבסוף- כולו פסיבי... זה מה שהוא עושה לך, ורק בסוף- בתור גחלילית, את היא זו שלא רק עפה, אלא גם מפיצה את האור. (לוידעת, אולי קצת יותר מידי אנטרים לטעמי.) [ליצירה]
- [ליצירה] .. אלגוריה מקסימה. [ליצירה]
תגובות