אם לא היה חושך- לא היה אור, כי לא היה מה להאיר.
ואם תדליקי פנס באמצע היום, זה לא יוסיף שומדבר.
רק כשיש חושך, אנחנו מבינים כמה אור יש, בעצם.
נפקא מינה- בשעותינו הקשות, כל הטוב מתגלה. ורק להסתכל מסביב- ורואים כמה שזה נכון.
בקיצור--
אופטימיזם.
[ליצירה]
==>
אם לא היה חושך- לא היה אור, כי לא היה מה להאיר.
ואם תדליקי פנס באמצע היום, זה לא יוסיף שומדבר.
רק כשיש חושך, אנחנו מבינים כמה אור יש, בעצם.
נפקא מינה- בשעותינו הקשות, כל הטוב מתגלה. ורק להסתכל מסביב- ורואים כמה שזה נכון.
בקיצור--
אופטימיזם.
[ליצירה]
הוי,
"ומלמדין אותו [את העוּבּר] כל התורה כולה... וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה." (נידה ל:)
המחשבה האחרונה שעוד נותרה לו לנחוץ.
(אוף. השיר של אמיר גלבוע לא כאן. הוא יפה, ומתאים.)
הסקרנות התמימה של הילד. היעדרותה של האם מהתמונה. רק האב בעולם שלו. אוהב, שליו, שלווה כזאת, דממה, אומרים שממש שקט שם בשניה שאחרי.
אהבתי את כל המשמעויות השונות של האצבע,
שיר טוב.
[ליצירה]
רוצה לבכות?
תשאיר את העיניים פקוחות פקוחות בלי למצמץ, זה יבוא גם עם כל האפקטים הנלווים, העיניים האדומות והכל. למען האמת- אפילו עם העצב. תופעה מעניינת. כשאתה בוכה, גם אם זה לא אמיתי, אתה נהיה עצוב. ולהיפך. אם תחזיק חיוך מאולץ, תהיה שמח- אפשר להסתכל על זה כסוג של דיסוננס קוגנטיבי- איך זה יכול להיות שאני עצוב, הרי אני מחייך. מסקנה: אני צריך להיות שמח. ואז נהיים שמחים. ולהיפך.
השיר ממש יפה, אהבתי את ה'הצפתי מבט'!!
תגובות