את תופסת בידי
ומושכת במעלה השביל.
כבר אמרתי לך
שכל רחבות הדשא
נסות מפנינו
את מתעקשת
ומושכת חזק
עינייך
אחוזות אימה
חורכות כל חי הניצב בדרכך
כשהגענו לעי החורבות
את מעלה חיוך על פנייך ולוחשת
תתלבש!
אני מקווה שזה לא היה ברצינות..
כי יש לך המון..
וזה אחד היפים?!
באמת, נכון שכולם פה מפרגנים ללא הרף, וכל הקסים יפיפה ומדהים, אבל זו לא חוכמה, זו לא האמת ולא שומדבר אחר שקרוב אליה.
עדיפה ביקורת אמיתית ממחמאות מזוייפות.
חסר פה האיזון המילולי בין הבתים, וגם התוכן למרות היותו ניתן לפרשנויות שונות, לא חכם במיוחד..
[ליצירה]
אני מקווה שזה לא היה ברצינות..
כי יש לך המון..
וזה אחד היפים?!
באמת, נכון שכולם פה מפרגנים ללא הרף, וכל הקסים יפיפה ומדהים, אבל זו לא חוכמה, זו לא האמת ולא שומדבר אחר שקרוב אליה.
עדיפה ביקורת אמיתית ממחמאות מזוייפות.
חסר פה האיזון המילולי בין הבתים, וגם התוכן למרות היותו ניתן לפרשנויות שונות, לא חכם במיוחד..
[ליצירה]
(מנחם, החלטתי לפרסם את כל ההודעה ששלחתי לך.)
זה מדהים היצירה הזאת. לא הייתי אומר כלל בלגן כמו שנכתב באחת התגובות אלא יצירה שסוחפת מילה למילה על אף שאין הבנה מלאה. ואין צורך בה.
זו יצירה לקריאה חוזרת. אחת ליום או יומיים ואז נעלה התדירות לשבועיים. כי לא משנה מה התכוונת לומר- יש פעולה לדברים גם ללא הבנת התוכן המקושר למה שחשבת.
אני לא רגיל להתרגש ככה מיצירה ועל כך- רק רציתי שתדע.
[ליצירה]
והאיש הקפוא
כיצד הוא מפשיר?
לוקח קרח
ועוד קרח
ומכסה גופו בשכבה עבה
ונאנח לאיטו על מי קרחונים.
כך הוא מפשיר לאט לאט
ליבו נמס לטיפות קרח קטנות
דמעותיו
נמסות לגבישי קרח קטנים.
כך עושה איש המזגנים
בצהריים קרים.
[ליצירה]
מנחם, היה הארותיי:
באתי למשרד הפנים. * להגיד. למה רווח כל כך גדול?
התיישבתי מול הפקיד
במבטו *הרשמי מילא את הטופס (17386/4 א) מיותר
"הריני לדווח", אמרתי
"עוברים עליי תשעה חודשים
כמו, * חתך מיותר. למה כאן?
כמו *בלידה - בלי אתה יודע מה אני חושב... (הריון).
בלי מעשה *האהבה "הא" מיותרת
בלי הצמדת אזני לבטנה
בלי ריצה לָסוּפֶּר להשיג חמוצים
בלי הקאות בלי בדיקות בלי רופא ואחיות - - "
הפקיד - *טרוד עד בלי די בחשכת יומו - מכוכבית עד סוף שורה מיותר.
סימן באצבעו על מקום החתימה* נקודה.
המשכתי, "זה לא מסובך" (אני מגיע אל הנקודה)
הפקיד *סובב את הטופס חזרה אליו אולי "החזיר הטופס אליו.."
פניו, לעזאזל, נותרו קפואים.
"ופשוטים ופשוטים הדברים
אבל אלוהים - -
לא לי פתרונים."
בלחש הוספתי
"לי, הצהרה ותשעה חודשים."
חתמתי על הטופס ביד רועדת
*- * למה כוכבית? למה ההפסקה הדרמטית?
... יצאתי להמשיך בספירת הימים.
הרעיון של לידה נמשך אחרי 9 חודשים? לא. הוא תופס עד עכשיו. ומה מעכשיו? התעמקת ברעיון הלידה..).
מנלם, חוששני שבפגישתנו הייתה יצירתך זו קומה טוב יותר. הלא כן?
שי.
תגובות